עיריית אשקלון נ' מנשקו-ברקת

החלטה

1.בפניי התנגדות לביצוע תובענה אשר הוגשה על ידי המבקשת.

המדובר בהתנגדות לביצוע תביעה שהוגשה ללשכת ההוצאה לפועל.

במסגרת כתב התביעה נתבעה המבקשת על ידי המשיבה, עיריית אשקלון לשלם סך של 10,304 ₪ בגין חובה עבור שירותי גנים שניתנו לבתה של המבקשת לשנת הלימודים 2004 (מדצמבר 2003).

2.לטענת המבקשת, יש לקבל ההתנגדות ואף לדחות התביעה על הסף לנוכח התיישנות שבהגשתה.

לטענתה המדובר בחוב לשנת הלימודים 2003-2004. המבקשת פרטה בבקשתה שבאותה שנה, היתה בהליכי גירושין מבעלה ומשכך, צברה חובות רבים, בין היתר החוב נשוא התביעה. משכך, פנתה לגרסתה, בדצמבר 2003 למנהל אגף ההכנסות אצל המשיבה, אשר לאחר בחינת נסיבותיה האישיות קבע ב- 4/12/2003 שככל שתשלם 50% מהחוב, יופנה עניינה לועדת ההנחות אצל המשיבה לשם מחיקת יתרת החוב של שנת 2003. בכל הנוגע לשנת 2004 הודיעה לה כי תחוייב בתשלום בסך של 100 ₪.

משכך ולאחר ששלמה סך של 50% מהחוב, פנתה פעם נוספת למנהל אגף ההכנסות וזה הבטיח לה שעניינה יועבר לועדת ההנחות ועליה לראות העניין כסגור. בנסיבות אלו,סברה המבקשת שאינה חייבת לשלם דבר נוסף לשנת 2003 ואילו לשנת 2004 תחוייב בסך של 100 ₪ לחודש בלבד.

לטענתה, כשנה לאחר למכן, פנו אליה נציגי המשיבה בדבר החוב והיא עדכנה שהעניין הוסדר והודעה נוספת בדבר החוב היתה רק בשנת 2008, כארבע שנים לאחר מכן וכאשר פנתה להסדיר הענין מול נציגת המשיבה, הודיעה לה האחרונה שההנחה לשנת 2003 אינה מעודכנת. המבקשת המשיכה לאחר מכן לנסות ולהסדיר החוב אצל המשיבה אך ללא הצלחה ומשכך הוגשה התובענה כנגדה.

לטענתה, יש לדחות התביעה על הסף לנוכח התיישנות התביעה, שכן מהמסמכים שצורפו, לא ניתן לדעת מה החוב שלפני 29/11/2003. כן טענה שמדובר בשיהוי רב לנוכח פרק הזמן שנוצר מעת מועד היווצרות החוב ועד הגשת התביעה.

כך גם טענה המבקשת שהתביעה אינה עומדת בפירוט הנדרש לפי חוק ההוצאה לפועל, שכן לא צורפה שום ראייה להוכחת החוב. בנוסף, טענה להבטחה מנהלית מצד המשיבה, לנוכח התחייבות מנהל אגף ההכנסות דאז, אצל המשיבה. המבקשת אף הוסיפה וטענה שאין ספק, שהיתה זכאית להנחה אצל המשיבה לנוכח נסיבותיה האישיות.

3.המשיבה טענה כי דין ההתנגדות להידחות ואף הודיעה כי אינה מבקשת לחקור המבקשת על תצהירה.

לטענתה, דין טענת ההתיישנות להידחות מאחר ומדובר בחוב מחודש דצמבר 2003 ואף טענה שדין טענת השיהוי להידחות, שכן נהגה בסבלונות ואורך רוח כלפי המבקשת. באשר לטענת ההבטחה המינהלית, תהתה המשיבה באם חלים במקרה דנן התנאים לפיהם עסקינן בהבטחה מינהלית. כן טענה המשיבה, שהתביעה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר ואף טענה שאין לקבל את טענות המבקשת בדבר הבטחה שניתנה לה. כך גם טענה שהמבקשת לא עמדה בהתחייבותה ולא שלמה כל חודש את סך המאה ₪ שנקבע לה לשנת 2004 ואף טענה שהיה על המבקשת לבדוק באם היתה פנייה לוועדת ההנחות ואף לשמור בידיה את המסמכים הרלוונטים לעניין, שכן אין זה סביר שלא שמרה המבקשת את המסמכים החיוניים להוכחת טענותיה.

4.דיון

בהתאם להלכה הפסוקה, דין התנגדות לביצוע תובענה כמוה כבקשת רשות להתגונן ומשכך, על בית המשפט לבחון באם קיימת למבקשת טענת הגנה ראויה ולו בדוחק.

תחילה, אדרש לטענת המבקשת בדבר התאמת התביעה להליך של ביצוע תביעה על סכום קצוב בלשכת ההוצאה לפועל.

המבקשת טענה שהתביעה אינה ראויה להתברר בהליך של תביעה על סכום קצוב מאחר ולא צורפה שום הוכחה לחוב הנתבע על ידי המשיבה ואף טענה שכתב התביעה אינו מפרט מקור החוב ומרכיביו.

הוראות סעיף 81א1 (א) לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז, 1967 קובעות שניתן להגיש לביצוע בהוצאה לפועל התביעות הבאות:

"(1) תביעה על סכום כסף קצוב הבאה מכח חוזה או התחייבות מפורשים, שיש עליה ראייה בכתב;

(2) תביעה הבאה מכח חיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק".

בעניין הנדון, אין מדובר בתביעה הנובעת מכח חוזה או התחייבות מפורשים ומשכך, אין תחולה להוראות סעיף 81 א1 (א) (1) לחוק ולכן, אין צורך בראיות בכתב להוכחת התביעה.