עירייה אינה חייבת להציב שילוט מתאים לגבי שעות חנייה במקום המסומן בכחול-לבן

רקע כללי:

1.         לנאשם נרשם דו"ח בגין כך שביום ד' 6.12.06, בשעה 11:18, החנה את רכבו במקום חניה מוסדר, ליד רח' סוקולוב 85 ברמת השרון, מבלי לשלם אגרת הסדר - מעשה המגבש עבירה לפי סעיף 12(א) לחוק עזר לרמת השרון (העמדת רכב וחנייתו), תש"ן-1990 (להלן - חוק העזר).

2.         כנדרש בעבירות לפי חוק העזר הגיש הנאשם בקשה להישפט בה ציין, במקום המיועד לנימוקי הבקשה, " חוסר שילוט מתאים". עובר למעמד הקראת כתב האישום בפני כב' השופטת א' לוי הגיש הנאשם "כתב הגנה" ארוך מפורט (להלן - כתב ההגנה), שבתחילתו ציין " אני מודה  כי... חניתי... במפרץ חניה שהיה צבוע בסימן כחול-לבן. לא היה שום שלט המורה כי זה 'איזור חניה מוסדר' עם פירוט ימי ושעות התשלום וכו', ולכן לדעתי לא נעשתה כאן עבירה."

בנוסף, בתגובה לעובדות כתב האישום, אמר הנאשם, בין היתר: " אני מודה באשמה שזה בדיוק המקום, לא מודה שעברתי עבירה כי אין סימון מתאים לגבי שעות החניה. חניתי בכחול לבן. אין שם שלט הוריה..." (ר' פרוטוקול הדיון מיום 17.10.07, עמ' 1).

הדיון נדחה לתזכורת תביעה, בה קבעה כב' השופטת לוי כי ההחלטה בעניין תינתן על פי טיעוניהם הכתובים של הצדדים (ר' החלטתה מיום 28.11.07), ומשעברה כב' השופטת לוי לכהן בבית משפט אחר הועבר העניין להחלטתי.

3.         הנאשם הודה, אפוא, בעובדות כתב האישום, לרבות העובדה שחנה במקום בו המדרכה מסומנת ב" כחול לבן" מבלי לשלם אגרת הסדר, דהיינו: הודה בחניה מבלי לשלם אגרת הסדר במקום שסומן בתמרור ד-20 (להלן - תמרור כחול-לבן; להגדרת תמרור כחול-לבן ר' בחלק ד' לתוספת להודעת התעבורה (קביעת תמרורים), תש"ל-1970 (להלן - הודעת התעבורה)), וטענתו היחידה היא כי על אף התמרור לא היה עליו לשלם את אגרת ההסדר משום שלא הוצב, בסמיכות למקום החניה, שלט נוסף שעליו פירוט " ימי ושעות התשלום וכו'" (להלן - שלט הודעה).

לשיטת הנאשם, כפי שהיא עולה מכתב ההגנה, הצבת שלט הודעה בנוסף לתמרור כחול-לבן היא בגדר חובה של הרשות משני טעמים עיקריים. מחד גיסא, רשויות מקומיות רבות נוהגות להציב שלטי הודעה המפרטים את הזמנים שבהם הן דורשות תשלום אגרת הסדר בגין חניה מקומות המסומנים בתמרור כחול-לבן (ר' התמונות שצירף לכתב ההגנה) וכך נוצר מנהג המחייב גם את עיריית רמת השרון. מאידך גיסא, במקומות שבהם קיים תמרור כחול-לבן ללא שלטי הודעה, רשויות מקומיות אינן נוהגות לגבות אגרת הסדר (הנאשם ציין, בין היתר, מקומות כגון קניון דימונה, תחנת דלק בצומת ראם ורח' התפוצות ברמת-גן) ועל כן האזרח רשאי להניח שבהעדר שלט הודעה אין מחובתו לשלם אגרת הסדר.

4.         בתגובתה שבכתב טענה ב"כ המאשימה כי אין כל חובה שבדין להציב, לצד ובנוסף לתמרור כחול-לבן, גם שלטי הודעה. לשיטתה, כאשר מחוקק המשנה ביקש לחייב הצבת שלט הודעה הוא עשה כן במפורש, כגון בקשר לתמרור ג-1 (ר' בהודעת התעבורה). לעניין זה, אין ללמוד דבר מה"סקר" שעשה הנאשם בקשר לרשויות מקומיות אחרות משום שאין ללמוד מהתמונות שצילם את מכלול העובדות הרלוואנטיות כגון נהגי האכיפה באותן רשויות וכו'. יתר על כן, חרף העדר חובה שבדין להצבת שלטי הודעה, הרי שבפועל עיריית רמת השרון הציבה שלטים כאלה, וכדברי ב"כ המאשימה: " לפנים משורת הדין ומבלי שחויבה לכך, היא (העיריה - ש.א.) הציבה שלטי הודעה בכניסות לעיר, כולל בתחילתו וסופו של רחוב סוקולוב, בהם צוינו הסברים בדבר שעות הפעילות והימים במסגרתם על החונים להסדיר את חנייתם באמצעות תשלום..." (ר' בסעיף 7 לתגובת ב"כ המאשימה).

5.         לעניין אחרון זה יש לציין כי הנאשם, בתגובתו הנוספת, הודה כי אמנם קיים שלט הודעה ברח' סוקולוב, אלא שלטענתו השלט מצוי רק בצידו המזרחי של הרחוב ובאופן היוצר, לדעתו, סכנה לתאונה (ר' בסעיף 7 בעמ' 2 לתגובתו שהוגשה ביום 12.3.08 (להלן - התגובה)).

ההיבט המשפטי:

6.         השאלה הטעונה הכרעה הינה, אפוא, אם חרף העובדה שאין בדין דרישה להצבת שלט הודעה בנוסף לתמרור כחול-לבן, על בית המשפט לקבוע כי בהעדרו של שלט כזה יש לזכות נאשם שחנה במקום המסומן בתמרור כחול-לבן בלא לשלם אגרת הסדר.

בהקשר לשאלה זו יש להדגיש כי חוק העזר מסתפק בסימון מקום החניה הטעון תשלום אגרת הסדר בתמרור מתאים (ר' בסעיף 10 לחוק העזר). בנוסף, הגדרת תמרור כחול-לבן בהודעת התעבורה מסתפקת, כפי שטענה כאמור ב"כ המאשימה, ב" אבני שפה צבועות לסירוגין בצבע כחול-לבן" ואינה דורשת הצבת שלט הודעה נוסף, אף שמצוין בה כי במקום המסומן כאמור " החנייה מותרת על הכביש שליד אבני השפה באמצעות כרטיסי חנייה או הסדר אחר שנקבע לפי חוק עזר של רשות מקומית בדבר העמדת רכב וחנייתו".

7.         עתירת הנאשם לזיכוי נסמכת בעיקרה על פסק הדין בתיק עמ"ק (באר-שבע) 1120/01 עירית באר-שבע נ' נפרסטק, תקדין-שלום 2003(1) 7129 (להלן - עניין נפרסטק). באותו עניין זוכה נאשם שחנה בלא לשלם אגרת הסדר במקום שסומן בתמרור, אך ללא שלט הודעה.

כב' השופטת נ' נצר הסבירה את התוצאה האמורה כלהלן:

כשלעצמי, סבורה אני כי תמרור ד-20 אינו עומד בפני עצמו, שכן על פי הוראתו הוא נזקק להשלמתו באמצעות הוראות שיקבעו בחוק העזר ועל כן, אם חפצה המאשימה להעמיד אדם לדין בגין הפרה של הוראת חוק העזר, מחויבת היא להוכיח כי מילאה אחר חובותיה להודיע לציבור על ההסדר החל במקום שנקבע כמקום חנייה מוסדר...

...הגעתי לכלל מסקנה כי הצבתו של תמרור המפרט את הוראות חוק העזר החל אינה רק בגדר דין רצוי, אלא הינה בגדר תנאי-בלעדיו-אין להעמדתו לדין של אדם בגין הפרת הוראות חוק העזר, שעניינן חניה במקום חניה מוסדר, מבלי שהוסדרה חובת התשלום בגינה.

בסיפא לפסק דינה הפנתה כב' השופטת נצר לפסק הדין שניתן בהסכמה בבג"צ 5474/96 קריב נ' מועצת עירית תל-אביב ואח', תקדין-עליון 99(4) 4, ואשר במסגרתו הסכימה מועצת עיריית תל-אביב לתקן את חוק העזר הרלוואנטי שלה באופן שיוצבו שלטי הודעה במקומות החניה הספציפיים. כמו כן, ציינה כי קיימת חוות דעת של סגן היועץ המשפטי למשרד הפנים לפיה מן הראוי להציב גם שלטי הודעה. לגישת כב' השופטת נצר, אף שחוות דעת זו לא גובשה לכלל הנחיה מחייבת, יש בה - כמו בפסק הדין שבהסכמה בעניין קריב הנ"ל - כדי לתמוך בתוצאה אליה הגיעה.

8.         בעניין דנא יש להבחין בין שתי שאלות משפטיות שונות. שאלה אחת היא, אם בית המשפט רשאי (או אף חייב) לקרוא לתוך דברי חקיקה הקובעים צורתם של תמרורים תנאים נוספים, שזכרם לא בא בהם, ולקבוע כי במידה והם אינם מתקיימים האחריות הפלילית בגין הפרת הוראות החיקוק אינה יכולה להשתכלל. השאלה השניה היא, אם הסייג של " טעות במצב משפטי" לפי סעיף 34יט לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין), עשוי לחול במצב דברים שבו קיימת אי בהירות מסוימת לגבי חקיקת עזר בשל נהגים שונים של רשויות מקומיות שונות, בפרט על רקע העובדה שרשויות מקומיות נוהגות להגביל את הזמנים - מבחינת ימים ושעות - שבהם הן דורשות תשלום אגרת הסדר לחניה בסמוך לתמרור כחול-לבן (למגבלות הזמנים שנקבעו בענייננו ר' בנספח לתגובת ב"כ המאשימה).

9.         באשר לשאלה הראשונה התשובה הברורה היא בשלילה. אין בית המשפט רשאי להוסיף תנאים נוספים על אלה שנקבעו בדין לעניין צורתם של תמרורים, אף אם לפי דעתו הדין הרצוי הוא אחר. בהקשר זה, ובכל הכבוד, ככל שמעניין נפרסטק אמנם עולה שעצם חוקיותו או תחולתו של תמרור כחול-לבן מותנית בהצבת שלט הודעה נוסף - אין לקבל את הדברים. יתר על כן, קביעה של בית משפט כי עצם תוקפו של תמרור פלוני מותנה בהצבתו של שלט אלמוני נוסף אף אינה סבירה, שכן אין לה שיעור ואין לה מידה, והמקרה שלפנינו יוכיח: כזכור אין מחלוקת כי במקרה דנא אמנם הוצב שלט הודעה לפחות באחד מצידיו של רח' סוקולוב, ואין זה הגיוני שבית משפט ישים עצמו במקום מחוקק המשנה ויקבע את התנאים המדויקים למיקום שלטי ההודעה, את התוכן המדויק שנדרש שיופיע בהם וכו'.