עירוני ואח' נ' אזרן ואח'

פסק דין

א. מבוא

1. לפניי בקשת רשות ערעור שהגישו המבקשים- החייבים על החלטת כב' הרשמת כלנית שפירא ברגמן (להלן: "הרשמת") מיום 27.12.09 בתיק הוצל"פ שמספרו 01-52594-03-3 (להלן: "תיק ההוצל"פ"), בה הורתה הרשמת על ביטול עיכוב ההליכים שהיה קיים בתיק (להלן: "החלטת הרשמת").

בהחלטתי מיום 28.1.10 הורתי לצדדים למסור את עמדתם לדיון בבקשת רשות הערעור כבערעור עצמו. לאור הודעות הצדדים בדבר הסכמתם לכך אדון בבר"ע כבערעור.

2.ביום 31.1.10 הגישו המבקשים בקשה לעיכוב ביצוע החלטת הרשמת. בהחלטתי ממועד זה קבעתי כי יש להעביר את הבקשה לתגובת המשיבים תוך 7 ימים מיום ההמצאה. לאחר שהתקבלה בקשת המשיבים להארכת מועד קצרה, הוגשה תגובתם ביום 14.2.10. ביום 18.2.10 הוגשה תגובת המשיבים לבר"ע. כיוון שפסק הדין ניתן בסמוך למועד הגשת התגובות הרי שמתייתר הדיון בבקשה לעיכוב הליכים.

ב. רקע הדברים

3.ביום 8.6.03 הגיש בנק איגוד לישראל בע"מ (להלן: "הבנק" או "הזוכה") שטר משכנתא מדרגה ראשונה וללא הגבלה בסכום שיצרו המבקשים לטובתו להבטחת כל הסכומים שמגיעים או יגיעו לבנק מהם ומאת השותפות הרשומה "יהלומי עירוני" שהמבקשים שותפים בה (להלן: "השותפות"), למימוש בלשכת ההוצל"פ בת"א ובגין כך נפתח תיק ההוצל"פ (להלן: "בקשת המימוש").

במסגרת שטר המשכנתא משכנו המבקשים לטובת הבנק את זכויות החכירה שלהם בנכס הידוע כגוש 6207 חלקה 769 ששימש כמשרדם של המבקשים והשותפות (להלן: "הנכס").

בין היתר, צוין בסעיף 2 לשטר המשכנתא שצורף לבקשת המימוש כי המשכנתא ניתנה להבטחת כל הסכומים המגיעים או שיגיעו מהמבקשים או מהשותפות לבנק, בכל סניפיו, ללא הגבלת סכום.

בקשת המימוש הוגשה בגין חוב דולרי הקיים בחשבון מסוג חנ"י- חשבון נקוב יהלומים מס' 631300/95 המתנהל ע"ש השותפות.

4.ביום 7.9.03, לאחר שטופסי האזהרות הומצאו כדין למבקשים ולאחר שחלף המועד להגשת התנגדות, הגיש הבנק בקשה למינויו של המשיב 1, עו"ד יניב אזרן, ככונס נכסים על זכויות המבקשים בנכס.

ביום 10.9.03 ניתנה החלטה ע"י כב' הרשם משה כהן (להלן: "הרשם"), בה נקבע, בין היתר, כי ב"כ הזוכה יבהיר את סוג הנכס ואת מצב זכויות החייבים בנכס בהתייחס לריבוי בעלי הערות האזהרה בנסח לשכת רישום המקרקעין, ויבהיר מדוע קיים שוני בין מספר החשבון המצוין בבקשה לבין מספר החשבון בו מופיעה יתרת החוב.

בהתאם להחלטה זו, הוגשה ביום 23.9.03 הודעת הבהרה מטעם הזוכה בה הובהר הן סוג הנכס והן עניין החשבון נשוא החוב שבגינו הוגשה בקשת המימוש כאשר הבנק הבהיר כי חשבון הבנק המצוין בבקשת המימוש הינו חשבון מספר 631300/95 שהינו חשבון מסוג חנ"י של השותפות (להלן: "חשבון החנ"י") המתנהל במסגרת החשבון הכללי של השותפות שמספרו 96313/95 (להלן: "החשבון הכללי").

לאחר שהוגשה הודעת ההבהרה, ניתנה ע"י הרשם ביום 2.10.03 החלטה בדבר מינוי המשיב 1 ככונס נכסים על זכויות החייבים בנכס.

5.ביום 25.12.03 הגישו המבקשים בקשה דחופה בכתב בטענת פרעתי בה ביקשו להורות על ביטול מינוי הכונס וסגירת תיק ההוצל"פ. לטענת המבקשים, בקשת המימוש התייחסה, לכאורה, לחשבון הכללי המצוי ביתרת זכות, ולכן, לטענתם, מן הראוי להורות על ביטול הליך הכינוס וסגירת תיק ההוצל"פ.

ביום 19.1.04 הוגשה תגובת הזוכה לבקשה הנ"ל, בה הבהיר, בין היתר, כי בקשת המימוש הוגשה בגין יתרת החוב שהצטברה בחשבון החנ"י ולא בגין חובות או חבויות בחשבונות אחרים המנוהלים ע"י המבקשים או השותפות, כנטען בבקשה. כן הפנה הזוכה לתצהיר שהוגש בתמיכה לבקשת המימוש בו צוין מפורשות כי תיק ההוצל"פ נפתח בגין החוב בחשבון החנ"י ולא בגין חשבון אחר, וכן צורף לבקשת המימוש דף החשבון הרלבנטי המעיד על החוב בחשבון החנ"י. כן טען הזוכה כי החייבים לא הכחישו את דבר קיומו של החוב בחשבון החנ"י, כאשר שטר המשכנתא נשוא בקשת המימוש נועד להבטיח את כלל חובות המבקשים והשותפות כלפי הבנק, לרבות החוב בחשבון החנ"י.

ביום 18.2.04, לאחר שהוגשה תשובת המבקשים לתגובת הבנק ביום 26.1.04, ניתנה החלטת הרשם, בה נקבע כי לנוכח האמור בבקשה ובתגובה, נראה כי הדרך הנכונה לישוב המחלוקת בין הצדדים היא באמצעות הגשת פסק דין הצהרתי ע"י הזוכה שיקבע כי חשבון הבנק בו רשומה יתרת החוב של השותפות, דהיינו, חשבון החנ"י, הוא החשבון שהחייבים ערבו לפרעון החוב הרשום בו ושלהבטחת פרעונו משכנו את זכויותיהם בנכס נשוא בקשת הביצוע. כן קבע הרשם כי בשלב זה יושהו הליכי הכינוס.

6.ביום 4.3.04 הגיש הבנק לביהמ"ש המחוזי בר"ע על החלטת הרשם מיום 18.2.04 (בר"ע 1552/04). לאחר שהוגשה תגובת המבקשים, והתקיים דיון בבר"ע בפני כב' השופטת שטופמן, הוחלט ליתן לבנק רשות ערעור ולדון בבר"ע כבערעור.

ביום 24.3.05, לאחר שהוגשו סיכומי הצדדים, ניתן פסק הדין בו נקבע כי יש לקבל את טענת המערער לפיה משהחלטת הרשם ניתנה במסגרת טענת פרעתי ובשל מורכבות טענות הצדדים, מן הראוי היה שהרשם יקיים דיון במעמד הצדדים טרם מתן החלטתו בדבר הפניית המערערת לקבלת סעד הצהרתי בערכאה המוסמכת, וזאת קודם להחלטתו שמשמעותה המעשית היא עיכוב ביצוע הליכי המשכנתא והשהיית כינוס הנכסים עד למתן פסק דין הצהרתי. על כן קבעה שם כב' השופטת שטופמן כי התיק יוחזר לרשם שיקיים דיון במעמד הצדדים בטענת פרעתי וכי עד להחלטה אחרת של ערכאה מוסמכת תעמוד על כנה החלטת הרשם בעניין עיכוב הליכי הכינוס. על הוראה זו מבססים המבקשים את טענתם בדבר עיכוב הליכי הכינוס בתיק ההוצל"פ.

7.בהתאם לפסק הדין הנ"ל מיום 24.3.05, ביום 2.1.06 התייצבו הצדדים לדיון בפני הרשם. בהחלטת הרשם ממועד זה, קבע הרשם כי הפיתרון שקבע בתחילה היה בהפניית הזוכה להגשת פסק דין הצהרתי, אולם פיתרון נוסף שעלה בעקבות הדיון הוא באמצעות תיקון בקשת המימוש כך שיופיע בה חשבון החנ"י ולא החשבון הכללי. הרשם אפשר לב"כ החייבים להגיב לעניין תיקון בקשת המימוש תוך 30 יום.