עיסאוי נ' עראבי

פסק דין

בפניי תובענה כספית ע"ס 11,714 ₪, שהתובע הגיש נגד הנתבע.

שמעתי בישיבת היום את עדותם של שני בעלי הדין וכן עד נוסף, מטעם התובע, שלפי דעתי עדותו לא היתה רלוונטית למחלוקת שבין הצדדים.

עפ"י עדות התובע, נקשר הסכם בינו לבין הנתבע, בשנת 2006, עפי"ו התחייב להרכיב עבור הנתבע דלת ראשית וכן דלתות פנימיות בעלות מוסכמת של 9,900 ₪.

התובע אישר כי קיבל על החשבון סך של 2,000 ₪, כך שהנתבע נשאר חייב לו, במונחי קרן, סך של 7,900 ₪.

הנתבע מאשר את עצם ההתקשרות, אך טוען כי העלות המוסכמת היא סך של 8,900 ₪ וכן העיד כי שילם את מלוא התמורה, באופן כדלקמן:

סך של 2,000 ₪ במעמד ההתקשרות באמצעות צ'ק.

סך של 500 ₪, עפ"י קבלה.

סך של 1,000 $ ביום ההזמנה.

סך של 2,400 ₪, באמצעות ניכויים ממשכורתו אצל המעביד – עיריית טמרה – עבור תשלומים שאחיינים של התובע היו חייבים לרשות המקומית.

לאחר שמיעת שני הצדדים נראה לי שיש לקבוע כי עלות ההזמנה היתה סך של 8,900 ₪, כגירסתו של הנתבע, זאת הואיל והיה ניתן לצפות שהתובע יחתים את הנתבע על ההזמנה ועל העלות, דבר שלא נעשה ולפיכך, כאמור, אעדיף בעניין זה את גירסתו של הנתבע, שאינה בלתי הגיונית.

אין מקום לקבל גירסת הנתבע כי שילם על חשבון אותה הזמנה סך של 500 ₪.

עיון בקבלה שצירף אותה הנתבע מראה כי היא משנת 2001, עבור משקופים, ואין לה ולא כלום עם ההזמנה שהיתה כ- 5 שנים לאחר מכן.

כן אין מקום לקבל גירסת הנתבע כי שילם סך של 1,000$ לתובע עבור ההזמנה, זאת הואיל ואין בנמצא כל סיוע לעדותו של הנתבע בנדון.

עולה כי בין הצדדים הוחלפו קבלות, כך שהיה מקום כי תמצא קבלה המאשרת קבלת הסכום הנ"ל על ידי התובע.

אוסיף גם כי הנתבע לא יכול היה למסור פרטים לגבי אופן התשלום, נסיבותיו וגם לשאלה באם היו עדים, הוא התלבט ואמר שהיה אולי עד אחד, שכמובן הוא לא הביא אותו למתן עדות לישיבת היום.

בעניין התשלומים ע"ס 2,400 ₪ לרשות המקומית, יש לי לבטים לא מעטים. מצד אחד הנתבע צירף אך שני תלושי שכר, שמהם רואים כי נוכה סך של 240 ₪, כאשר איננו יודעים עבור מה הם נוכו.

לכך יש להוסיף כי הנתבע לא דאג להמציא אישור הרשות המקומית כי אכן שילם כספים עבור התובע או קרוביו.

מנגד, עניין אותם תשלומים לרשות המקומית עלה גם במסגרת עדותו של התובע, אשר ביקש מהנתבע להביא תלושים שיאשרו את התשלום, הוא אף הלך לבדוק, עפ"י גירסתו, באם אכן היו תשלומים, מצא שאין תשלומים ועל כן הוא שילם אותם היטלים לרשות המקומית.

גם התובע עצמו לא המציא קבלה כי אכן שילם לרשות המקומית את הסכום הנטען.