עיסאוי נ' משטרת ישראל / תחנת לוד ואח'

החלטה

בפניי בקשה לביטול צו סגירה מנהלי לבית עסק, מכולת בשם "מכולת עיסאוי" (להלן: "העסק"). הצו הוצא ביום 2.5.10 על ידי קצין משטרה בכיר (להלן: "הצו"), על פי סעיף 78(א) לפקודת המשטרה [נוסח חדש], תשל"א-1971, למשך עשרה ימים (להלן: "החוק").

כעולה מהצו, הוא ניתן בשל אירוע ירי שהתרחש בעסק, ביום 30.4.10, שבו נפצעו מקליעים בנו של המבקש, ילדה כבת 11 וגבר כבן 70 שהגיעו לעסק כדי לקנות מצרכים. בצו כתב קצין המשטרה כי מחומר הראיות בתיק עולה שקיים סכסוך אלים בו המבקש מעורב באופן פעיל, ועל כן הוא משוכנע כי המשך ניהול העסק כיום עלול לגרום סכנה ממשית לשלום הציבור, לביטחון הלקוחות ולהפרעה של שלום הציבור.

לטענת ב"כ המבקש, המבקש הינו אדם נורמטיבי ללא כל עבר פלילי. האירוע האמור הוא אירוע נקודתי, אשר כאמור בצו נוגע לסכסוך עם המבקש באופן ספציפי. בנסיבות אלה, לדבריו, ניתן לאיין את החשש לשלום הציבור בכך שהמבקש יורחק מהעסק, ובנוסף יוצב מאבטח במקום העסק. עוד הוסיף כי סגירת העסק פוגעת באופן אנוש בחופש העיסוק של המבקש ובפרנסתם של המבקש ומשפחתו, וכי יש לנקוט בהליך סגירת עסק כפי שעשתה המשיבה, כאמצעי אחרון בלבד.

לטענת המשיבה מדובר באירוע פלילי חמור מאד של ירי מנשק חם, כאשר במועד האירוע הגיעו שני רעולי פנים, ירו בתוך העסק ופצעו את בנו של המבקש ושני לקוחות תמימים, ביניהם ילדה בת 11 אשר באו לקנות מצרכים במכולת. לדבריה, מקור הסכסוך הוא במבקש, כאשר המסוכסכים עימו מוכנים לפגוע גם בכל מי שעומד בדרכם במטרה לפגוע במבקש, ומקור הסכסוך הוא העסק עצמו. בנסיבות אלה קיים חשש ממשי לשלום הציבור אם העסק לא ייסגר. עוד הוסיפה כי הצו שניתן הוא מידתי ומאוזן, שכן ניתן לעשרה ימים בלבד, בעוד שניתן היה לסגור את העסק לזמן ממושך בהרבה. כן ציינה כי עוצמת הסכסוך נבחנת במהלך הימים ואם ניתן יהיה, תנקוט באמצעים פחותים יותר לשמירה על שלום הציבור.

שמעתי את באי כוח הצדדים ועיינתי בתיק החקירה ובפסיקה אליה הופניתי על ידי הצדדים.

בהליך זה בוחן בית המשפט את סבירות ההחלטה המנהלית של קצין המשטרה. מכיוון שכך, אין בית המשפט מחליף את שיקול דעתו של קצין המשטרה, אלא בוחן את סבירות ההחלטה ליתן את הצו, תוך בחינת מכלול הנסיבות והשיקולים ששקל ובכללם זכויות היסוד שיש לאזן ביניהם.

מבדיקת תיק החקירה עולה כי מדובר באירוע ירי חמור ביותר. עוד עולה מהחומר המצוי בתיק, כי קיים קשר בין האירוע לבין מקום העסק, שכן עולה כי האירוע אירע ככל הנראה אירע בשל סכסוך עם המבקש שמקורו בעסק עצמו. כן עולה מהחומר המצוי בתיק, שאין זה אירוע האלימות החמור היחידי שנעשה בקשר לסכסוך זה.

לעניין משמעות העובדה כי אירוע אלים שנעשה בעסק קשור למקום בו נעשה, ראו ע"פ 4972-03-09 ססונוב נ' משטרת זבולון, בית המשפט המחוזי בחיפה. במקרה זה ביטל בית המשפט את הצו המנהלי שהוצא שכן, להבדיל ממקרה זה, לא מצא כל קשר בין האירוע הפלילי ובין המקום בו אירע:

"האמת ניתנת להיאמר כי בחנתי את תיק החקירה ולא מצאתי בו אפילו שמץ של ראייה כלך כי המשך הפעלת העסק עשוי לגרום להפרת שלום הציבור. ...החומר הקיים בוודאי ובודאי אין בו כדי לבסס חשד כלשהו של מסוכנות לציבור הקשורה בבית הקפה דווקא".

עוד אוסיף כי החלטתה של המשיבה לסגור את העסק למשך עשרה ימים בלבד, ולא לשלושים יום כפי שנעשה על פי רוב לפי סעיף 23 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1965, הינה מידתית, ומאזנת כראוי בין זכויות היסוד שיש לשקול בהחלטה זו.

לאור האמור לעיל, איני רואה כי קיימת עילה להתערב בהחלטת קצין המשטרה אשר סבר כי הגנה על שלום הציבור מצריכה את סגירתו של העסק לעשרה ימים.

אשר על כן הבקשה נדחית.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה בפקס לצדדים.

ניתנה היום, כ"א אייר תש"ע, 05 מאי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: