עיסא נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית אשר הוטלה על המבקש לאחר שנהג לכאורה במהירות של 132 קמ"ש ויצא לעקיפה על קו הפרדה לבן.

ב"כ המבקש טען להעדרן של ראיות לכאורה נגד המבקש והצביע על פגמים קשים בראיות.

בין היתר הפנה לרישום השוטר וטען כי ברישום זה פגמים המצדיקים קביעה כי אין ראיות לכאורה.

ביחס לעברו של המבקש טען כי יש לבחון אותו לאור ותק הנהיגה הרב ולאור אופי העבירות המאופיינות בעבירות קנס קלות בלבד.

ב"כ המדינה התנגד לבקשה, טען כי יש ראיות טובות לכאורה וכן הצביע על מסוכנות הנובעת מעברו של המבקש.

בנסיבות אלו ביקש לדחות את הבקשה והגיש במקביל לעיוני את נסיבות הדוח + עבר תעבורתי.

דיון -

בחנתי את חומר הראיות אותו הציגה המדינה.

בפתח הדברים אדגיש כי חלק ניכר מחומר הראיות אשר נכתב ע"י השוטר פשוט אינו קריא.

כתב היד אינו מאפשר פענוח של חלקם מרכזיים מתוך פרק הנסיבות.

מתוך החלקים שכן מובנים לקריאה הצלחתי להגיע לנתונים הבאים:

המבקש נעצר כ- 50 קילומטר (!) ממקום ביצוע העבירה לכאורה וזאת כאשר המדובר במדידה אשר בוצעה בחשיכה.

בנוסף, באותה שעה (23:50) טוען השוטר למיקום שלו בשני מקומות שונים –

פעם לקליטת הרכב בקילומטר 122 – 121 על כביש 25 (נסיבות הדוח)

פעם שנייה (בכתב האישום עצמו) – קילומטר 177-178 על כביש 90.

מעבר לכך, מתואר עקיפה בשדה ראייה מוגבל כאשר כתב האישום מייחס חציית קו הפרדה לבן.

יחד עם זאת, צורפה סקיצה ברורה של המקרה וכן צורף מזכר בכתב ברור וקריא של מר קורלקיר אבי על בסיסם ניתן לקבוע כי יש ראיות לכאורה בתיק, אך לגביהן יש כרסום מהותי באיכותן.

בספרו על סדר הדין בפלילים, חלק ראשון בעמוד 225 כותב השופט קדמי - "קיומו של חשש בדבר מהימנותו ואמינותו של חומר הראיות אין בו כדי לפגום במידת ההוכחה לכאורה אלא אם קיימות סתירות או פרכות הגלויות על פניהן, או אם קיימים בהצגת הדברים ובהגיונם ליקויים בסיסיים שיש בהם כדי להפחית באופן מהותי ממשקלן הלכאורי של הראיות"וראה לעניין השפעת משקלן המכרסם של ראיות פגומות את ההלכה בעניין בש"פ 8087/95 זאדה נגד מד"י, מ(2)133 .

ביחס לעברו של המבקש, הרי שלמבקש רישיון משנת 1973 וב- 38 שנות נהיגה צבר 76 הרשעות כאשר ב-10 השנים האחרונות ביצע 12 עבירות בסך הכל.