עיסא ואח' נ' מינהל מקרקעי ישראל/המשרד הראשי ואח'

פסק דין

1.עניינה של תביעה זו הוא בתיקון רישום מקרקעין שהסתיים ב- 1982 במסגרת הסדר זכויות באשר לחלקה 11 בגוש 8864 בשטח של 24.205 דונם (חלקה זו תיקרא להלן: "חלקה 11 החדשה").

חלקה זו מקורה בחלקה 11 בגוש שומה 8864 בשטח של 38.205 דונם (חלקה זו תיקרא להלן: חלקה 11 הישנה").

התובעים 3-1, שתביעתם הוגשה בבית המשפט המחוזי בתל אביב עוד בשנת 1998, ביקשו, לאחר שמיעת הראיות, למחוק את תביעתם, וביום 24.3.13 דחיתי את התביעה.

התובעים הנוספים 8-5, הצטרפו כתובעים להליך ביום 13.9.10.

יצוין כי בשנת 1974 ניתן פסק דין בבית המשפט המחוזי בתל אביב על ידי כב' השופט ד"ר רוה ז"ל, שעניינו היה תקיפת הסדר הקרקעות הנתקף גם כאן.

2.בתביעתם, ביקשו התובעים הנוספים (שיקראו להלן: "התובעים") שינתן פסק דין הצהרתי לפיו הם הבעלים של חלקה 11 החדשה, וזכאים להירשם כבעליה בלשכת רישום המקרקעין.

תובעים אלה הגישו תביעה זהה לבית המשפט המחוזי בתל אביב עוד בשנת 2004 וזמן קצר לאחר הגשת התביעה ביקשו למחוק את תביעתם.

3.התובעים, נסמכים בתביעתם על סעיף 93 לפקודת הסדר הקרקעות וטענו בכתב התביעה כי הליכי ההסדר נעלמו מעיניהם ומעיני סבם, שהוריש להם את הקרקע הנדונה, על פי טענתם. עוד הם טוענים כי הם לא קיבלו כל הודעה על עריכת הסדר קרקעות ולא זומנו לדיון כלשהו בנדון. עוד נטען בכתב התביעה בכלליות, כי נראה שראש המועצה דאז, שהיה מקורב לפקידי הממשל בישראל, העלים מידע מפקידי ההסדר וכי רישומי ספר התחמיס לא הובאו לידיעת הפקיד. עוד הם טענו, כי ראש המועצה דאז דאג רק למי שחפץ ביקרו וכי דבר הליכי ההסדר הוסתר מן האחרים.

בסיכומיהם מוסיפים התובעים טענות בדבר פגמים שנפלו לטענתם בפסק דינו של השופט רוה, וכן מרחיבים טיעון עובדתי באשר לפגמים בהליך הרישום ובהליך ההסדר, וכן טוענים שמדובר בהליך נגוע וברישום שהושג במרמה.

טענות אלה לא בא זכרן בכתב התביעה, אלא בטענות שעלו לראשונה בסיכומי התובעים, ולכן מדובר בהרחבת חזית אסורה.

4.אין מחלוקת שחלקה 11 החדשה עברה הליכי הסדר על פי פקודת ההסדר ונרשמה בלשכת רישום המקרקעין על שם מדינת ישראל, וזאת לא יאוחר משנת 1982.

יצוין כי לפקיד ההסדר הוגשו 9 תביעות סותרות לגבי החלקה המקורית, ולכן העביר פקיד ההסדר את כל התביעות הסותרות לבית המשפט המחוזי בתל אביב. באותו הליך נשמעו ראיות ונערך ביקור בשטח, וכב' השופט רוה ז"ל החליט לפצל את החלקה לשלושה חלקים, כאשר המקרקעין בחלקה 11 החדשה בשטח של כ- 24 דונם (וזו קרקע המריבה בה אנו עוסקים) יירשמו על שם מדינת ישראל בהיותה אדמת טרשים בלתי מוקצית.

5.התובעים נסמכים על סעיף 93 לפקודה, המאפשר תיקון רישום כאשר "שוכנע בית המשפט לאחר ההסדר שרישומה של זכות בפנקס הושגה במרמה, או שזכות שהייתה רשומה בפנקס קיים הושמטה מן הפנקס החדש או נרשמה בו שלא כשורה...".

התובעים מנסים לבסס את תביעתם על שתי העילות: רישום שלא כשורה ורישום במרמה.

6.ראשית יש לומר כי השימוש בסעיף 93 צריך להיעשות במשורה.

ראה לעניין זה ע"א 518/86 עיד והיד אבו סולב נ' מינהל מקרקעי ישראל (פ"ד מב 4), שם נפסק בעמ' 522 כי "החובה לפרש את סעיף 93 בצמצום היא פועל יוצא מן העיקרון הקובע שמטרת הסדר המקרקעין היא לקבוע זכויות במקרקעין אחת ולתמיד, כך שסעיף 81 (43 הישן), לפקודה, המבטל כל זכות קודמת, מהווה את הבריח התיכון של שיטת ההסדר ואין לקעקע מעמדו על ידי שימוש שכיח בסעיף 93".

כלומר, יש צורך בראיות טובות מאוד לביצוע רישום שלא כשורה או במרמה על מנת שבית המשפט יעניק את הסעד המבוקש.

7.כאמור, שטחה של החלקה החדשה הוא כ- 24 דונם, אולם התברר במהלך שמיעת הראיות כי התובע מס' 8 העיד בעמ' 56-57 שהמקרקעין להם טוענים התובעים הם בשטח של 13 דונם בלתי מסוימים, שאין הוא יודע היכן הם בתוך החלקה.

לטענת התובעים סבם ואביהם עיבדו את השטח לאורך שנים ומכאן זכותם. עוד הם טוענים, כי סבם רשום בספר התחמיס כמי ששילם את המיסים על חלקה 11, ולכן זכויותיהם ברורות ויש לפעול לתיקון הרישום.