עיסא ואח' נ' מוסטפא

פסק דין

בפניי תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין הידועים כמגרש נ'/11 המצוי בגוש 16874 שביפיע, (להלן: "המקרקעין") בהתאם לחוק המקרקעין, תשכ"ט – 1969 (להלן: "חוק המקרקעין").

רקע

ביום 13.5.2008 נחתם הסכם מכר בין התובעים לבין אחיו של הנתבע בגין חלקו במקרקעין אשר מסתכם במחצית השטח. ביום 18.4.2012 ובזיקה להחלטתי מיום 18.01.2012, הושלמה העסקה ברישום הבעלות בטאבו.

המותב הקודם אשר דן בתיק, מינה את מר נואטחה כמאל, כמודד מטעם בית המשפט (להלן: "המודד") לצורך מתן חוות והכנת תשריט לחלוקת המקרקעין. בחוות דעתו, ציין המודד, כי לאחר שערך חלוקה שווה של המגרש, כך שלתובעים ולנתבע שטח השווה ל0.36 ד.מ, עולה כי בפועל, נוגס הנתבע בחלקם של התובעים בשטח העולה כדי 0.048 ד.מ.

התובעים ביקשו בכתב תביעתם לערוך חלוקה בעין של המקרקעין ולחילופין השאירו את אופן החלוקה לשיקולו של בית המשפט. הנתבע, אשר אינו מיוצג, הביע התנגדותו לתוכנית החלוקה כפי שהציג המודד. לטענתו, בידיו תוכנית חלוקה אחרת המשקפת נכונה את המצב בשטח. הנתבע לא הגיש לבית המשפט תוכנית זו.

התיק נקבע להוכחות ליום 18.1.12, אך למועד הדיון התייצבו רק התובעים וכן המודד מטעם בית המשפט, אשר הוזמן לאור הסתייגויות הנתבע, בעוד שהנתבע לא התייצב. התובעים עתרו לקבלת פסק דין, אך בהיעדר רישום בעלות כמתחייב, ניתנה לתובעים ארכה לצורך השלמת רישום הבעלות.

ביום 18.4.12 כאמור, הודיעו התובעים כי העסקה הושלמה ועתרו, שוב, למתן פסק דין.

מעבר לצורך, יצויין כי לא רק שהנתבע זומן כדין לדיון, אלא שאף פרוטוקול הדיון הומצא לידיו.

המסגרת הנורמטיבית

חוק המקרקעין קובע לעניין פירוק שיתוף רגיל, שאינו בין בני זוג כך:

"סעיף 37- הזכות לתבוע פירוק השיתוף

(א)כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף..."

סעיף 38- פירוק על פי הסכם או צו בית המשפט

(א)פירוק השיתוף יהיה על פי הסכם בין השותפים: נקבעה בהסכם חלוקת המקרקעין בעין, טעון ההסכם אישור המפקח המאשר כי החלוקה תואמת את הוראות חוק התכנון והבניה, תשכ"ה–1965, וכל חיקוק אחר בנדון.

(ב)באין הסכם כאמור בסעיף קטן (א), יהיה פירוק השיתוף על פי צו בית המשפט בהתאם לסעיפים 39 עד 43.

סעיף 39- פירוק דרך חלוקה

(א)במקרקעין הניתנים לחלוקה יהיה פירוק השיתוף בדרך של חלוקה בעין.

(ב)היתה החלוקה בעין אפשרית רק אם ישולמו תשלומי איזון משותף לשותף, רשאי בית המשפט לחייבם בתשלומים כאלה, אם נראה לו הדבר יעיל וצודק בנסיבות הענין; על תשלומי האיזון יחולו הוראות סעיף 25, בשינויים המחוייבים.

(ג)ראה בית המשפט צורך בכך, רשאי הוא לצוות על רישום זיקת הנאה בין החלקות."