עיסא ואח' נ' מוסטפא

החלטה

בפניי תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין.

המקרקעין הנדונים היו בבעלותם של הנתבע ושל אחיו.

חלקו של האח, כך על פי הסכם המכר שהוצג בפניי, נמכר ביום 13.5.08 לידי התובעים ואף נרשמה הערת אזהרה בטאבו.

מאז ועד היום לא הושלם הרישום.

בתיק התקיימו 6 ישיבות קדם משפט בפני כב' הש' כנעאן ובמהלך התקופה אף מונה מודד מטעם בית המשפט אשר חוות דעתו הוגשה כבר ביום 21.7.11.

בדיון קדם המשפט האחרון, בפני כב' הש' כנעאן, מלמד הפרוטוקול כי הנתבע, אשר אינו מיוצג, התנגד להצעת החלוקה של המודד בשתי טענות – האחת בכל הנוגע לעצם העברת הבעלות מאחיו אל התובעים והשניה בכל הנוגע לתוכן הצעת החלוקה אשר לדבריו שגויה, שכן קו הגבול צריך לעבור בקו הבניין של התובעים.

התיק נקבע להוכחות להיום.

היום, התייצבו התובע ובא-כוחו לדיון.

התייצב אף המודד אשר הוזמן כדין לישיבת ההוכחות.

הנתבע לא התייצב ובשיחה טלפונית לביתו התברר כי הוא ישן.

ב"כ התובעים עתר למתן פסק דין לפירוק השיתוף בהתאם לתשריט שערך המודד ונוכח אי התייצבותו של הנתבע לדיון אשר נקבע בנוכחותו, זכאים התובעים לפסק דין.

התביעה בפניי היא תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין, תביעה לפי סעיף 37 לחוק המקרקעין, תשכ"ט 1969, הקובע, בין היתר, כך:

"(א)  כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף."

כאמור, התובעים אינם רשומים כבעלים במקרקעין. האם די בהערת האזהרה כדי שייחשבו כ"שותף במקרקעין" הרשאי לבקש פירוק השיתוף בהם?

התשובה לכך שלילית.

כל עוד לא נרשמו התובעים כבעלי זכויות במקרקעין, אין הם יכולים להיחשב כבעלי זכות לצורך פירוק השיתוף. כידוע, עסקה במקרקעין טעונה רישום ומסתיימת ברישום, וכל עוד לא הסתיימה העסקה ברישום רואים אותה כהתחייבות לעשות עסקה בלבד (סעיף 7 לחוק).

כלומר, לתובעים זכות אובליגטורית בלבד, וזכות שכזו, כבר נקבע לא פעם, אינה מקנה לבעליה את הזכות לעתור לפירוק שיתוף במקרקעין.

[בשא 904/99 (חי) עזבון המנוח מאיר בינשטוק ז"ל ואח' נ' א.א.חי חברה לבנין ופיתוח בע"מ ואח' (9.11.00) וכן, פסקי דין נוספים של בתי משפט השלום וראה גם עא 5628/99 נחמה מרקין נ' שרה משה, יורשת המנוח יהודה משה ז"ל (2002) , נז (1) 14].

יחד עם זאת, על מנת שלא לחסום את דרכם של התובעים, ולאור ההליך שהתקיים עד כה טרם הועבר התיק לשמיעה בפניי, אתן לתובעים את האפשרות להשלים את הליכי הרישום.