עיני ואח' נ' קושמרו

פסק דין

א. רקע:

בשנת 2005 , הנתבע ביצע עבודות איטום גג ביתם של התובעים, תמורת סך 17,000 ₪.

הנתבע הנפיק חשבונית ביום 31.7.05 , בגין חלק מהתמורה ששולמה, שבה נרשם על ידו:

"אחריות ל – 10 שנים עבור יריעות בטומניות (האחריות לא תכלול פגיעות ביריעות וכדו') כל נזילה שתהיה תתוקן תוך 72 שעות מרגע ההודעה".

חשבונית נוספת הונפקה ביום 9.8.05, ועל פניו, העבודות הסתיימו עד לאותו מועד.

בבית התובעים התגלו נזקי נזילות/רטיבות והם פנו לנתבע. הנתבע שלח פועל לבצע תיקונים. סביר להניח כי הדבר אירע בחורף 2006. בגין גילוי נזילות חוזרות, התובעים שוב פנו לנתבע.

בשלב מסוים, לאחר ביצוע עבודות האיטום, התובעים ביצעו עבודות ריצוף של הגג, מעל לעבודות האיטום הנ"ל של הנתבע.

בעקבות פניית התובעים בנדון, השיב הנתבע בכתב ביום 10.12.06, והודיע כי מהטעמים שפורטו על ידו (הנזקים לעבודות האיטום, שנגרמו על ידי התובעים או מי מטעמם), אין אחריות. בכל זאת הוא הודיע על הסכמתו לבצע כל תיקון באיטום שיתבקש, על חשבונו, ובלבד שהתובעים יפרקו את הריצוף וירכיבו אותו בחזרה, על חשבונם.

התשובה לא התקבלה על דעת התובעים, והם פנו לעו"ד, שהוציא בשמם מכתב ביום 24.1.07. שם נטען שהנזילות שהתגלו ב – 3/2006, אשר "לכאורה" תוקנו, לא תוקנו בפועל, ובעקבות נזילות חוזרות ב – 11/2006, הם פנו שוב לנתבע, אולם, על פי מכתבו הנ"ל מיום 10.12.06, הוא מתנער מאחריות. הנתבע נדרש ע"י התובע להחזיר את התמורה בתוספת 8,000 ₪ לפיצוי (קרי לשלם סך 26,000 ₪), או לתקן, בהתאם לכתב האחריות.

על פנייה זו השיב ב"כ הנתבע, ביום 2.2.07, שהתובע ביצע עבודות בלתי מקצועיות על הגג, של שבירת/עקירת קוביות בטון שנועדו לשרת את עבודת האיטום וכן חציבה במעקות הבטון, לאחר ביצוע האיטום. כן, בוצעה עבודות ריצוף באופן רשלני. הנתבע שוב הסכים לסייע ובלבד שהתובע יסיר את הריצוף ויחזירו, במקומות הנדרשים.

הצדדים ניהלו משא ומתן שלא צלח, כעולה ממכתב הנתבע מיום 1.5.07 לתובעים, שבו הודיע כי ככל שלא הושגה פשרה, הוא מסיר את ידו מהפרשה. במכתבו הוא מפרט פעולות שהתובע ביצע שפגעו ביריעות ובאיטום, וכן הוא הוסיף וטען שהתובע לא "הודיע מראש" שבכוונתו לרצף את הגג, דבר שהביא לביצוע איטום "בפרמטרים שונים", שגרם בדיעבד לנזק.

המבוא האמור לעיל , הוביל להגשת תביעה זו , ביום 25.12.07.

סכום התביעה הועמד על סך 107,373 ₪, להחלפת האיטום והריצוף ותיקונים בבית (במקומות שניזוקו מהנזילות). לתביעה צורפה חוות הדעת של מר חוגי אהרון, יועץ לאיטום.

בכתב הגנתו, הנתבע חוזר על הטענה שנטענה בהתכתבויותיו הנ"ל, וכן תהה ,הכיצד הפיצוי שהתבקש בהתכתבות, צמח למעל 100,000 ₪.

ביום 18/2/09 הורתה כב' השופטת קוצר על מינוי מומחה מטעם ביהמ"ש וחוות דעתו מיום 4.5.09 הומצאה. כן הוא המציא תשובות לשאלות הבהרה של ב"כ התובעים.

המומחה פירט את הרטיבות שהוא מצא ואף הליקויים הטעונים תיקון. המומחה ציין כי אחד מוקדי גרימת הרטיבות הינו התפר בין בית התובע לבין השכן, שבו קיים מרווח בין קירות הבתים.

אין מחלוקת שהנתבע לא ביצע כל עבודות איטום באזור התפר, אלא על הגג, בלבד. המומחה ציין כי מצא עבודות איטום חובבניות באיזור התפר (שככל הנראה בוצעו ע"י התובעים או מי מטעמם), והבהיר שעל מנת למנוע רטיבות במטבח מאזור זה, על התובעים לבצע עבודות איטום מקצועיות בתפר שבין הבתים .

באשר לתיקונים הנוספים, עלותם נקבעה בסך כולל של 9,200 ₪ בתוספת מע"מ, כאשר בנסיבות שפורטו , המומחה המליץ על חלוקת הנזק בין הצדדים כך שהתובעים יישאו בעלות החומרים (3,800 ₪) והנתבע יישא בעלות העבודה (5,400 ₪).

בתשובות לשאלות הבהרה ציין המומחה שהעבודה לאיטום בתפר שבין השיש של התובעים והשכנים הינו "עבודה מיוחדת". כן הבהיר, כי לדעתו, לאחר ביצוע התיקונים שהוא המליץ עליהם, קיימת סבירות גבוהה שהרטיבות תופסק.