עיני ואח' נ' סידי

החלטה

מבוא

המבקשים/המערערים מתגוררים משנת 1988 עם חמשת ילדיהם בדירה הנמצאת ברח' קדיש לוז 24/ב בקרית מוצקין ואשר רשומה בלשכת המקרקעין על שם המשיבה.

בין הצדדים מתנהל במשך כ-6 שנים מאבק באשר לשאלה מיהו הבעלים של הדירה, שכן לטענת המערערים הם קיבלו הדירה במתנה מהבעלים שקדמו למשיבה.

ביום 31.1.10 הוכרעה המחלוקת בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה במסגרת ע"א 14464-11-08, בו נקבע כי המשיבה היא הבעלים של הדירה וכי על המבקשים לפנות את הדירה עד לא יאוחר מיום 1.9.10.

לאחר שהפך פסק הדין לחלוט, הגישו המבקשים תביעה חדשה לבית משפט השלום-ה"פ 25724-08-10- בעילה שניתן לכנותה "משפט חוזר" שכן לטענתם הם מצאו ראיה חדשה המעידה על מתן הדירה במתנה למבקשים.

ביחד עם תביעתם החדשה הם פנו לבית המשפט השלום בבקשה למתן צו מניעה זמני על מנת לעכב את פינוי הדירה שנקבע בפסק הדין של בית המשפט המחוזי וזאת עד להכרעה בתביעתם החדשה.

כב' הש' י' רטנר דן בבקשה לצו מניעה זמני וביום 18.8.10 דחה את הבקשה.

המבקשים הגישו בקשת רשות ערעור על אותה החלטה וביחד עם אותה בקשה, פנו בבקשה למתן סעד זמני עד להכרעה באותה בקשת רשות ערעור.

מאחר ועל הפרק- צו פינוי מדירת מגורים, ניתן צו ארעי עד לדיון בבקשה למתן סעד זמני בערעור, הצו נכנס לתוקפו לאחר שהמבקשים הפקידו בקופת בית משפט 50,000 ש"ח.

המשיבה התנגדה לבקשה ליתן סעד זמני בערעור והמבקשים התשובה לאותה תגובה שבים וטוענים כי יש לעכב את פינויים מהדירה עד להכרעה בערעור.

דיון

אבהיר כבר עתה כי שני הצדדים בטיעוניהם בקשר לבקשה בפניי, טענו טיעונים רחבים כאילו מתקיים כעת הדיון בבקשת רשות הערעור ולא כך הדבר.

השאלה היחידה שעל הפרק הינה האם יש במקרה זה ליתן סעד זמני בערעור- עד להכרעה בבקשת רשות הערעור.

באשר למסגרת הנורמטיבית אפנה לפסק דינה של כב' הש' ארבל מיום 6.7.10:

"כידוע, המבקש מתן סעד זמני בערעור צריך לשכנע את בית המשפט כי סיכוייו להצליח בערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו במובן זה שפעולה על פי פסק הדין טרם הכרעה בערעור תקשה באופן ממשי על החזרת המצב לקדמותו, אם יזכה המבקש בערעורו (ראו: ע"א 8800/04 שטיינר נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (לא פורסם, 11.11.2004); ע"א 2471/05 מוזס נ' הבנק הבינלאומי הראשון למשכנתאות בע"מ (לא פורסם, 14.4.2005)). סיכויי הערעור ומאזן הנוחות הם שיקולים אשר תלויים זה בזה ומושפעים זה מזה, כאשר הבכורה ניתנת לשיקול סיכויי הערעור (עע"מ 9177/01 אחים שרבט יוזמים ובונים נ' עירית תל אביב, פ"ד נו(2) 163 (2001)). עם זאת, לעיתים עשוי להתקיים בין שני השיקולים קשר הפוך ועל אף בכורתו של שיקול סיכויי הערעור שיקול מאזן הנוחות יגבר (ראה ע"א 8522/09 בירן נ' הרמולין (לא פורסמה, 25.3.2010))".

ע"א 3447/10 רשת דובדבן נגד טובה קלמן.

באשר לסיכויי הערעור לא ניתן להגיד כי הם קלושים. החלטת בית משפט אמנם היא החלטת ביניים, אך היא בעיקרה מסקנה משפטית מתוך עובדות שאינן לכאורה במחלוקת וייתכן כי ערכאת הערעור תגיע למסקנה שונה או לאותה מסקנה תוך קביעת תנאים לגבי המשך ההליך המשפטי וחשוב לזכור כי בית המשפט קמא קבע בסעיף 14 כי מדובר בראיה חשובה שאם תוכח אמינותה יש בה לשנות את תוצאת פסק הדין.

אמנם ה"ראיה החדשה", נספח 15 לבקשה- מעוררת תהיות שמעלה המשיבה בהתנגדותה, אלא שמקום בירור תהיות אלו אינו במסגרת הבקשה לעכוב ביצוע עד לערעור וממילא בית המשפט קמא בחר שלא לקבוע מימצאים בנושא.

בנושא אחד מקובלת עליי עמדת המשיבה והוא סמכותו הענינית של בית המשפט השלום לדון בתביעת המבקשים-תביעת בעלות במקרקעין ולכאורה בחרו המבקשים בפורום המשפטי הלא מתאים, עובדה שיש לה השלכה גם לגבי סיכויי הערעור.