עינה נ' מדינת ישראל

פסק דין

א.פתח דבר:

1.לפניי ערעור על העונש שהוטל על ידי בית משפט השלום לתעבורה בחיפה (להלן:"בית משפט קמא") בתיק 9360-05-11.

2.גזר הדין ניתן ביום 29/03/12 על ידי השופט גיל קרזבום.

ב.ההליך בבית משפט קמא:

1.המערער הובא לדין בגין כך שביום 06/10/10, נהג ברכבו בצומת הרחובות החשמל- יעקב דורי שבחיפה כשהוא מדבר בטלפון שלא באמצעות דיבורית.

2.על יסוד העובדות הנ"ל, יחסה לו המשיבה עבירה בניגוד לתקנה 28 (ב) לתקנות התעבורה תשכ"א- 1961 (להלן: "התקנות").

3.המערער כפר בעובדות כתב האישום ובשלב מסוים המשיבה הסכימה לתקן כתב האישום ולייחס לו עבירה לפי תקנה 28 (א) לתקנות.

4.ביום 29/03/12, הודה המערער בעובדות כתב האישום המתוקן, הורשע ולאחר שהצדדים טענו לעונש, הטיל בית המשפט קמא על המערער קנס בסך של 750 ₪, שישולם ב- 7 תשלומים.

5.הערעור מופנה כנגד חומרת הדין.

ג. טענות המערער:

1.לדעת המערער, בית משפט קמא החמיר בדינו יתר על המידה והתעלם מתיקון כתב האישום.

2.לדעת המערער, בית משפט קמא נותר תחת הרושם שהעבירה שיוחסה לו היא עבירה של שימוש בטלפון שלא באמצעות דיבורית ותוך כדי נהיגה.

3.המערער סבור כי העבירה בה הורשע לפי תקנה 28 (א) לתקנות, לא הצדיקה הטלת עונש קנס כפי שקבע בית משפט קמא. הנסיבות השתנו והמדובר בעבירה שכמעט ואינה נאכפת, דהיינו, נהיגה מבלי להחזיק בשתי הידיים את ההגה.

4.המערער סבור כי היה על בית משפט קמא להתחשב בנסיבותיו ועברו הלא מכביד כשהוא מפנה לכך שהעבירה האחרונה שבוצעה על ידו הייתה לפני כ-3 שנים.

5.המערער הפנה לקשיים הכלכלים שבהם הוא מצוי ושזה עתה סיים הליכי כינוס נכסים.

לדעתו, הקנס שהוטל עליו אינו פרופורציונאלי לעבירה שבה הורשע.

ד.טענות המשיבה:

1.המשיבה סבורה כי העונש שהוטל על המערער סביר ואינו מצדיק התערבות ערכאת הערעור.

2.המשיבה טענה כי בעצם העובדות לא תוקנו, למעט הוראת החיקוק כך שבמקום תקנה 28 (ב) יוחסה למערער עבירה לפי תקנה 28 (א) לתקנות.