עין דור נ' צברי ואח'

החלטה

בפני בקשת התובעת לדחיית המועד למתן זכות עיון בהקלטות ותמלילים, עד לאחר הגשת תצהירי העדות הראשית של הנתבעים.

רקע

עיקרי הדברים פורטו בהחלטתי בבש"א 4216/09 ואביאם בקצרה.

התובעת טוענת כי הינה מתווכת במקרקעין, אשר תיווכה בין השנים 2006 עד 2008 בין הנתבעים לבין תושבי חוץ ביחס לעיסקה שעניינה מקרקעין בשטח של כ – 53 דונם בהוד השרון, אשר היתה בבעלות אותם תושבי חוץ.

בסופו של יום, הסכם המכר של המקרקעין לנתבעים, אשר בוצע בדרך של עיסקת קומבינציה, נחתם ביום 7.12.2008.

התובעת טוענת כי דמי התיווך המגיעים לה מהנתבעים בגין העיסקה עומדים על סך 2,000,000 ₪, דמי תיווך אשר הנתבעים מסרבים לשלמם.

הנתבעים כופרים בזכותה של התובעת לדמי תיווך. לטענתם, בעת ביצוע העיסקה התובעת כלל לא היתה בעלת רשיון מתווך בר תוקף, וכי לא נערך הסכם תיווך בכתב. עוד טוענים הנתבעים כי התובעת לא היתה הגורם היעיל שהביא לקשירת העיסקה.

אין חולק כי בין הצדדים לא נחתמה כל הזמנה בכתב בהתאם להוראות חוק המתווכים במקרקעין, ואולם בהחלטתי האמורה לעיל קבעתי כי על אף היעדרה של הזמנה כזו בכתב, הרי שנוכח צבר הנסיבות המפורטות בסעיף 7 להחלטה – אין מקום לדחות התובענה על הסף, והתרתי לתובעת להוכיח קיומה של התקשרות חוזית בהסכם תיווך שנכרת בעל פה.

בין יתר הנסיבות המפורטות, הוצג על ידי התובעת חלק מתמליל שיחה בינה לבין הנתבע 1 ממנו עולה לכאורה הודאה בזכותה של התובעת לדמי התיווך.

עתה, מונחת בפני בקשה זו של התובעת, שעניינה דחיית המועד למתן זכות עיון בקלטות ותמלילים של שלוש שיחות אשר התובעת היתה צד להן, ואשר לטענתה תומכות בגרסתה כי נקשר בין הצדדים הסכם תיווך מחייב.

טרם מתן החלטה זו הוריתי לב"כ התובעת להמציא לי במעטפה סגורה עותק מהתמלילים לעיון, ועיינתי בהם.

טענות הצדדים

התובעת טוענת כי יש לדחות את המועד למתן זכות עיון בהקלטות והתמלילים בהתבסס על הלכת רע"א 4249/98 סוויסה נ' הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ פ"ד נ"ה (1) 515. לטענת התובעת אי חשיפת התמלילים תמנע מהנתבעים לייצר גירסה שתהיה תואמת את האמור בהקלטות.

הנתבעים ביקשו לדחות את הבקשה ולחייב את התובעת לאפשר להם לעיין בהקלטות והתמלילים כבר כעת וטרם הגשת תצהירי עדות ראשית מטעמם, וזאת מן הנימוק שאין חל עליהם חיסיון, שכן חיסיון מסמכים שהוכנו לקראת משפט הינו חיסיון מלא ואינו זמני לשלב זה או אחר של המשפט.

כמו כן, לטענת הנתבעים אין זה המקרה בו יש להתיר את דחיית עיתוי העיון, שכן המדובר בזכות חריגה ונדירה אשר מוענקת במקרים קיצוניים בלבד.

חיסיון?

ראשית, יש להסיר מעל הפרק את טענת החיסיון.

אמנם, התובעת לא טענה בבקשתה כי חל על ההקלטות והתמלילים חיסיון, ואולם מסתבר כי הצהירה על חיסויים בתצהיר גילוי המסמכים.

מסכים אנוכי עם ב"כ הנתבעים שטענת חיסיון וטענה לדחיית העיון במסמכים אינן מתיישבות האחת עם השניה.