עילות לביטול הסכם ומבחניהן

בפנינו תביעת האישה מיום ל' בניסן תשע"ז (26.4.17), לביטול הסכם ממון שאושר בבית הדין בתאריך י"ז בכסלו תשע"ו (29.11.15).

ההסכם ואישורו

בתאריך י"ז בכסלו תשע"ו (29.11.15) הופיעו הצדדים בפני בית הדין, וכך נאמר בפרוטוקול:

אנחנו נשואים ארבע־עשרה שנה. יש ארבעה ילדים. היו מחלוקות, והגיע לסף של שבר, וחלק מהורדת הלחץ היה ההסכם הזה שהוא שלום בית ולחילופין גירושין.

בית הדין עבר על ההסכם ונוכח כי מדובר בהסכם רגיל, שאינו מפלה, מובן וברור, כאשר במקרה של גירושין ילדי הצדדים יהיו במשמורת משותפת ונגזרים מכך ענייני שהות ומזונות, וכן בעניין הרכוש ינהגו בהפרדה רכושית. לאחר שבית הדין נוכח שההסכם ברור לצדדים, אישר בית הדין את ההסכם. (להלן התייחסות לסעיפי ההסכם המדברים על היפרדות רכושית).

ההליך הנוכחי

בדיון שהתקיים בתאריך י' בסיוון תשע"ז (4.6.17) העלה ב"כ האישה טענות שונות. הטענה הראשונה הייתה בעניין המשמורת המשותפת ובעניין המזונות הנגזרים מהמשמורת המשותפת.

בית הדין הבהיר כי ענייני המשמורת, הסדרי השהות והמזונות הם עניינים שניתנים לבחינה בכל עת ובכל שעה. אם דעת האישה כיום כי משמורת משותפת היא דבר הנוגד את טובת הילדים, תדון בכך הערכאה המתאימה, ובהתאם לכך תקבע את אשר תקבע בעניין הסדרי השהות והמזונות, אם יתברר כי יש לשנות את עניין המשמורת.

הטענות על אי־דיוקים בפתח ההסכם ובדברי ב"כ הבעל בעניין גישור וייעוץ

כמו כן הועלו טענות כי בפתח ההסכם נאמר:

"בני הזוג ניהלו הליך גישור אצל מגשר מוסמך המוכר על ידי מערכת בתי המשפט, כדי ליישב ברוח טובה את המחלוקות שנתגלעו ביניהם [...]" בא כוח האישה טען כי לא התקיים הליך גישור אלא ייעוץ זוגי וכאמור בפרוטוקול הדיון (שורה 31 ולהלן):

מדובר בהסכם שנוצר במסגרת הליך גישור, אני כבר אומר: "לא גישור ולא נעליים!" זו הטעיה מפורשת של בית הדין.

הנתבע טוען שהגישור בוצע על ידי כרמי אמרו – נכון, התובעת פנתה לייעוץ על מנת לאחות את הקרעים בין הצדדים. יצרתי קשר עם מר אמרו שנמצא כרגע בהודו, השארתי לו הודעה והוא אמר לי שהוא חוזר בתחילת אוגוסט. ושאלתי אותו: "האם נכון שהזוג [פלוני ופלונית] באו אליך לייעוץ זוגי?" אמר לי: "נכון." "נמצאו אצלך בהליך גישור?" אמר לי: "לא."

כמו כן העלה בא כוח האישה טענה שעורך דין סמוכה אכן ייעץ לאישה, אולם לא בהקשר של ההסכם הנ"ל, וזאת בניגוד לדברים שאמר בא כוח הבעל בדיון.

דעתנו היא שטענה מסוג זה – שהמגשר עסק בייעוץ זוגי ולא בגישור, וכי עורך דין סמוכה שייעץ לאישה, רק נתן עצה בדבר ההסכם, אך לא עסק בגישור – היא טענה שאינה בעלת משקל שיש בו לבטל את ההסכם.

הטעמים לביטול הסכם – לחץ וכפייה או עושק

כדי לבטל הסכם יש להעלות טענות של לחץ וכפייה או לחילופין טענת עושק – כשיש בהסכם סעיפים המפלים בצורה קיצונית ודרקונית את אחד הצדדים, שיוגדרו כעושק. כאמור וכדלהלן, אין בהסכם כל סעיף שלדעתנו מפלה את האישה כלל, ואדרבה: הבעל נטל גם סילוק מחצית מהחוב בחשבון האישה. זכותו של כל צד בחיי הנישואין לדרוש מכאן ולהבא היפרדות רכושית, ושמכאן ולהבא לא יחולו הוראות חוק יחסי ממון על נכסי הזוג.

סעיף שאינו עוסק בענייני הילדים הוא סעיף 6 על שלושה־עשר חלקיו. לא מצאנו כל דבר מפלה בהסכם, בוודאי לא בהגדרתו המשפטית – "עושק": האישה מעבירה את ההלוואות בדירה ברח' [...] ברמת גן על שמה, הואיל והדירה היא שלה (ס"ק 6.8). כמו כן הבעל ישלם מחצית מהחוב בבנק בחשבון שעל שם האישה, נכון ליום ההיפרדות הרכושית (ס"ק 6.3 א), כך גם בעניין החוב לאבי האישה (ס"ק 6.9). המיטלטלין, נכון ליום הפירוד, יהיו לאישה, למעט חפצים אישיים של הבעל. וויתור חלקי על זכויות של מוניטין, תגמולים, קרנות השתלמות –כאשר הדבר נעשה באופן הדדי הוא בהחלט דבר מקובל, בפרט כשמדובר במי שהחל להיות עורך דין אך שנתיים ומחצה בטרם חתימת ההסכם. כך שלא מצאנו כל סיבה לומר שסעיף כזה או אחר נכלל בהגדרת "עושק".