עידן שרותי מידע ותקשורת נ' סימון ואח'

פסק דין

בפני תביעה כספית בסדר דין רגיל שמקורה בהתנגדות לביצוע שטר שהתקבלה.

התובעת, חברה העוסקת במתן שירותי מידע וחקירות, הגישה ללשכת ההוצאה לפועל את שטר הביטחון שמסר לה הנתבע מס' 1 (להלן: "הנתבע") במסגרת הסכם שכר טרחה עבור שירותי חקירה לגבי נכסים שנרכשו ונמכרו על ידי הנתבע ואשר לגביהם היתה קיימת מחלוקת בין הנתבע לבין גורמים אחרים.

לטענת התובעת, הנתבע ביקש להרחיב את החקירה ועל כן התובעת ערכה עבודה מאומצת אשר כללה חקירות סמויות וגלויות ופעלה באופן מקצועי. לטענת התובעת, הועברו לנתבע, במשך כל הזמן, עדכונים ותוצרים של החקירה, ובהתאם לדרישת הנתבע. אולם, הנתבע לא עמד בהתחייבויותיו לתשלום התמורה וניתק כל קשר עם התובעת. על כן, הגישה התובעת לביצוע את שטר הביטחון שמסר לה הנתבע במעמד חתימת הסכם שכר הטרחה, כאשר בסכום השטר נרשם הסך של 134,700 ₪.

הנתבעים הגישו התנגדותם לביצוע שטר. בתצהיר שצורף להתנגדות, מודה הנתבע כי מסר השיק למנהל התובעת כבטחון לשכרו לביצוע חקירה ספציפית לצורך ניהול הליך משפטי המתנהל בבית משפט המחוזי, אולם היחסים בין הצדדים נמשכו תקופה קצרה בלבד, מאחר ומנהל התובעת לא ביצע כלל את העבודה שהתבקש על ידו.

כל שביצע לטענתו מנהל התובעת הוא דו"ח חקירה אחד שהינו מסמך דל ביותר וחסר ערך אשר לא היה לנתבע כל צורך בו, בעוד שהנתבע היה זקוק להוכחת טענה אחרת.

בין יתר הטענות מעלה הנתבע את הטענה כי ההתקשרות בין הצדדים הסתיימה מאחר ומנהל התובעת לא ביצע העבודה כפי שהתחייב וכל שבוצע היה דו"ח חקירה אחד אשר לגביו הועבר סך של 800 ₪.

לטענת הנתבע, מנהל התובעת הדגיש כי אין לנתבע כל חוב כלפיו והתחייב לא לעשות שימוש בשיק הביטחון.

על פי פסק דין חלקי שניתן ביחס לנתבעת מס' 2 על ידי כבוד השופטת וולפסון, נדחתה התביעה נגדה והיא נמחקה מתיק ההוצאה לפועל.

הצדדים הגיעו להסכמה אשר קיבלה תוקף של החלטה ולפיה יינתן פסק דין על דרך הפשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984, וזאת לאחר חקירת העדים.

מטעם התובעת הוגש תצהיר עדות ראשית של מנהל התובעת אשר העיד על כך שהנתבע הגיע בתחילה לחקירה פשוטה של איתור דיירת ותמורתה דרש 800 ₪. לאחר מכן הנתבע ביקש להרחיב את החקירה ובקשר לכך דרש מהנתבע סך של 5000 ₪. לעדותו, הוא קיבל המחאה דחויה על סך 5000 ₪, אולם הנתבע ביקש שלא לפרוע ההמחאה ולהרחיב החקירה והפגיש אותו עם עו"ד מילשטיין ובשלב זה סוכם הסכם שכר טרחה בגובה 30,000$. בסעיפים 15,16 לתצהירו מתאר מנהל התובעת את פעולות החקירה שבוצעו על יד התובעת ואת העדכון שניתן לנתבע בקשר להן.

לעדותו, ידע שיש לנתבע בעיות של עיקולים ובעיות של פירעון, אולם הסכים לקבל העבודה לאחר שראה תלושי שכר גבוהים של הנתבע וכן תחזיות חיוביות שהציג בפניו עו"ד מילשטיין לגבי התיק.

כן לעדותו, אין בידו דוחות על תצפיות ומעקבים שביצע, אולם העביר פירוט שוטף לנתבע אשר מסר לו כי הוא מרוצה מעבודתו ואף ביקש כי ימשיך לעבוד עבורו.

מטעם התובעת זומנו למתן עדות שני עורכי דין אשר ייצגו את הנתבע במסגרת חלק מההליכים המשפטיים שהיה צד להם. לנוכח החובה על שמירת חיסיון, לא היה בידיהם להרחיב בעדותם, מעבר לכך שהתובעת אכן סיפקה לנתבע שירותי חקירה.

התובעת ביקשה להסתמך על תמלול של הקלטת שיחה בין מנהל התובעת לבין הנתבע. בקשר לכך הובא למתן עדות הגורם אשר ביצע את תמלול השיחה. מעדותו עלה, כי יתכן ויש קטעים שלא תומללו מאחר ולא הבין מה נאמר בהם וכן יתכן כי מדובר בקטע שחוזר על עצמו, ואינו זוכר האם תמלל את כל הקלטת.

לאחר שהאזנתי לקלטת הודעתי לצדדים, כי ההקלטה אכן ממשיכה לאחר המקום בו מסתיים התמלול. על רקע זה ולנוכח הטענות שהועלו על ידי ב"כ הנתבע בקשר לתמלול האמור, הרי שאין מקום להסתמך על התמלול, מעבר לאותם קטעים ספציפיים, אשר לגביהם ניתן אישור בעדותם של שני הצדדים, ועל כן אינם שנויים במחלוקת לגבי הדברים שנאמרו (להבדיל מהמחלוקת אשר אכן קיימת לגבי הקשר הדברים ומשמעותם).

לטענת הנתבע בעדותו, מלבד דו"ח החקירה מיום 10.8.2000 לא קיבל ממנהל התובעת דבר. שיק הביטחון נמסר על מנת להבטיח עבודה שכלל לא בוצעה שכן מנהל התובעת התבקש לחקור פרטים מסוימים, וחקירה כאמור לא נערכה.

כן לעדותו, אמור היה לקבל דיווחים על כך שמתבצעת עבודה ומשלא קיבל הבין כי מנהל התובעת מרמה אותו ולכן ניתק עימו קשר, אולם הואיל והיה טרוד לא ביקש את שיק הביטחון חזרה.

ב"כ הנתבע טען בסיכומיו, בין היתר, כי התובעת לא ביצעה כל עבודה לה התחייבה וכי מלבד המסמך הנושא כותרת "ריכוז וסיכום שכר טרחה", לא צורפו מסמכים המאשרים או מפרטים את הפעולות שבוצעו ואת השכר הנדרש בגין כל אחת מהן. כמו כן הודגש, כי לא נערך דוח חקירה סופי.

הצדדים התייחסו בתצהירים, בטיעוניהם וכן בחקירות הנגדיות שנערכו לעדים גם לפרק הזמן שבו נערכו לפי טענת התובעת פעולות החקירה אשר על יסודם הוגש חשבון שכר הטרחה.