עידן קמפינג בע נ' הכול לבית ולגי

החלטה

1.הנתבע ניהל בשותפות עם אדם נוסף עסק אשר רכש מאת התובעת סחורה של מוצרי קמפינג.

2.בגין רכישת הסחורה נמסרו לתובעת סדרה של שיקים מחשבונו האישי של הנתבע אולם שיקים אלה חוללו בהעדר כיסוי מספיק.

לטענת הנתבע עקב מעשה עוקץ שביצע שותפו הוא נקלע לקשיים כלכלים אשר מנעו ממנו לפרוע את השיקים.

3.ביום 25.10.08 פתחה התובע תיק הוצל"פ בלשכת ההוצאה לפועל בראשון לציון שמספרו: 18-13182-08-8 ובו הגיש לביצוע ארבע שיקים על פי הפירוט הבא:

א. שיק ע"ס 30,000 ₪ שמועד פירעונו היה ביום 30.8.08

ב. שיק ע"ס 25,000 ₪ שמועד פירעונו היה ביום 31.7.09

ג. שיק ע"ס 25,000 ₪ שמועד פירעונו היה ביום 30.9.08

ד. שיק ע"ס 25,180 ₪ שמועד פירעונו היה ביום 30.9.05

השיקים הנ"ל הינם בגין סחורה שסופקה לעסקו של הנתבע.

4.בגין השיקים המפורטים בסעיף 3 לעיל הגיש הנתבע התנגדות לביצוע שטר ובגינה נפתח תיק 1293-10.

ההתנגדות הוגשה ביום 3.1.10.

5.בתצהירו בתמיכה להתנגדות לביצוע שטר מאשר הנתבע כי מגיע לתובעת את סכום השיקים הנ"ל המגיעים לסך של 105,180 ₪. לאור המצוקה אליה הגיע עקב מעשי העוקץ של שותפו הוא נפגש עם נציגה של התובעת על מנת להגיע לפתרון הגון וראוי לשני הצדדים.

בפגישה זו לטענו סוכמו עיקרי ההסכם ובהם ראשית, החזרת הסחורה שנגנבה על ידי שותפו וזיכוי החוב בגינה. שנית, יתרת החוב תתפרס על פי בקשו ל36 חודשים.

הנתבע צירף להתנגדות העתק של הסכם שלא רק שאינו נושא תאריך אלא אף אינו חתום על ידי הצדדים לרבות אביו של הנתבע אשר אמור היה לחתום כערב.

כמו כן הצהיר הנתבע בסעיף 20 לתצהירו כי בינו לבין התובעת לא היה כל הסכם אלא הכל היו הסכמות בע"פ.

הנתבע ממשיך לטוען כי להסכם הנ"ל הוספו סעיפים שלא היו מקובלים עליו.

כך למשל נטען כי הוא ביקש לפרוס את החוב ל-48 תשלומים בעוד שהתובעת הייתה מוכנה לפריסת החוב ל-36 תשלומים בלבד.

הנתבע טוען כי על התובעת לכבד את ההסכמות אליהם הגיעו למעט התוספות שהכניס או ניסה להכניס להסכם ובין היתר דרישת ריבית.

6.ביום 16.8.10 פתחה התובעת תיק הוצל"פ נוסף מס' 18-04715-10-5 ובו הוגשו לביצוע שני שיקים. האחד, שיק ע"ס 31,787 ₪ שמועד פרעונו היה ביום 31/10/09 והשני, שיק ע"ס 30,000 ₪ שמועד פירעונו היה ביום 1.12.08.