עידן נ' דן רכב ותחבורה ד.ר.ת בע"מ ואח'

פסק דין

תביעה לשיפוי התובע בגין נזקים אשר אירעו לרכבו כפועל יוצא מתאונת דרכים מיום 15/12/09.

לטענת התובע, במועד הנקוב הוא נסע ברחוב פנחס רוזן בתל אביב לכיוון כביש 5 וזאת, משמאל לנתבע 2, אשר נסע ברכב הנתבעת 1 בנתיב מימינו מעט מאחוריו. לטענת התובע, במהלך נסיעתו כאמור, סטה לפתע הנתבע 2 מנתיב נסיעתו לכיוון נתיב נסיעה התובע ופגע ברכבו באופן שנגרמו נזקים למראת הצד הימנית של הרכב וכן, שריטה בכנף ובדלת הימניות הקדמיות. לטענת התובע, בנסיבות האמורות, האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של הנתבע 2 ומשכך, עליו , על הנתבעת 1 בעלת הרכב ועל הנתבעת 3- מעסיקתו, לשפות את התובע , ביחד ולחוד בגין הנזקים אשר אירעו לרכבו כפועל יוצא מהתאונה .

לטענת הנתבעים, במועד הנקוב נסע הנתבע 2 בנתיב הימני ביותר המיועד לירידה לכיוון כביש מספר 5, התובע ניסע לעוקפו ולהשתלב בנתיב הנסיעה שלו ובמהלך זה, פגע עם רכבו בצידו השמאלי של רכב הנתבע . לטענת הנתבעים , בנסיבות האמורות, האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של התובע ומשכך, יש לדחות את תביעתו.

בדיון אשר התקיים בפני העידו התובע ועדה מטעמו – הגב' הולמברג מרגלית וכן, הנתבע 2 אשר, בין היתר, אף הדגימו בפני את התאונה באמצעות רכבי הדגמה באופן מפורט, איש איש לגירסתו . כמו כן, הוצגו בפני על ידי התובע תמונות הנזק לרכבו וכן, על ידי הנתבע – תמונות המתעדות את מקום התאונה לטענתו.

התרשמתי מן העדויות , עמדתי על נסיבות התאונה, מיקום הרכבים ומיקום הפגיעות ועיינתי בכל הראיות אשר הוצגו בפני .

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ,את עדויותיהם ואת הראיות בתיק , אל נוכח נטלי הראייה – מצאתי כי יש לדחות את התביעה ולהלן יפורטו טעמי.

הגם נכון שעסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט מגמיש את הדרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין חלה על התובע חובה להוכיח את תביעתו, וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה". הנטל החל על התובע בהקשר זה הינו להוכחת העובדות המשמשות בסיס לתביעתו- דהיינו את האירוע , את האחריות הנובעת מאותן עובדות, את הנזק אשר אירע לו כפועל יוצא מכך וקשר סיבתי בין הנזק לבין האירוע .

בהקשר לנטל השכנוע נקבע מפורשות בפסיקה כי :

"...נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו"

[ רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ, פד"י נז (4) 981]

   וכן, בע"א 6821/93 בנק המזרחי נ' מגדל כפר שיתופי, פד"י מט' (4) 221-239:

"..תפקידו של נטל השכנוע הוא להכריע בתנאי אי וודאות שכפות המאזניים מעוינות.....בהליכים אזרחיים מוטל הנטל על "המוציא מחברו" באשר הוא זה הטוען לשינוי המצב הקיים"

מן הכלל אל הפרט –

במקרה המונח בפני מדובר בגרסה מול גרסה ומשכך, על בית המשפט לבחון האם יש בעדויות גופן או בראיות החיצוניות בכדי לתמוך באיזה מגרסאות הצדדים באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסה זו.

בחינה כאמור, מעלה כי לא זו בלבד שהתובע לא הרים את הנטל להוכיח את תביעתו אלא שמאזן ההסתברויות אף נוטה במקצת לכיוון גרסת הנתבעים ומשכך, דין תביעתו של התובע להדחות.

כך, אמנם מטעמו של התובע העידו הן התובע והן עדה מטעמו – הגב' מרגלית הולמברג ואולם, התובע בהגינותו הודה כי העדה הינה עובדת שלו ומשכך, המשקל אשר לטעמי ניתן לייחס לעדותה הינו קטן יחסית.

זאת ועוד, השאלה המרכזית העומדת להכרעה הינה איזה מכלי הרכב סטה לכיוון נתיבו של האחר. לענין זה, טען הנתבע כי היה בכוונתו לרדת מהנתיב לכיוון כביש 5 ומשכך, השתלב לנסיעה בנתיב הימני ביותר המיועד לירידה לכיוון כביש 5 ולא היתה לו כל סיבה לסטות לכיוון הנתיב השמאלי. מנגד - הודה התובע כי היה בכוונתו להשתלב בנתיב הימני הואיל והיה בכוונתו לרדת מהכביש במחלף לכיוון כביש 5 ואולם, לטענתו, ההשתלבות היתה עוד מרוחקת ממקום התאונה.

בדומה העידה גם העדה מטעמו של התובע כי אמנם היה בכוונתם לנסוע לכיוון כביש 5 ומשכך, לפנות ימינה לכיוון כביש זה ואולם, לטענתה התאונה ארעה לפני המקום בו היה עליהם להשתלב לנתיב הימני על מנת לפנות ימינה.

בניגוד לטענתה זו של העדה- הודתה העדה כי כלי הרכב המעורבים נעצרו לאחר התאונה לאחר תחנת הדלק המצויה מצד ימין של הכביש (ראה עדותה בעמ' 3 שורות 25-26). משחזקה היא שכלי הרכב עצרו בסמוך למקום התאונה והואיל ובמיקום שהוא אחרי תחנת הדלק כבר מסומן נתיב הנסיעה מימין כנתיב המיועד לירידה לכיוון כביש 5 והמיקום הינו אף בסמוך למחלף (כעולה ברורות מנ/1) – אין זאת אלא שאמנם- כטענת הנתבע, התובע ביקש להשתלב לנתיב הנסיעה שלו וזאת, על מנת לפנות לימין ומשכך, סטה לכיוון נתיב נסיעתו ופגע ברכב בו נסע הנתבע במהלך סטייתו זו.