עידן נ' מדינת ישראל

החלטה

1.בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית. זאת, לאחר שהמבקש נפסל מנהלית, למשך 30 ימים ע"י קצין משטרה בגין חשד שעבר עבירה של נהיגה בשכרות וסירוב לבדיקה.

2.כעולה מחומר הראיות, בתאריך 13/1/12, בשעות הלילה המאוחרות נעצר המבקש לבדיקה אקראית של אלכוהול, וזאת בכניסה לאזור התעשייה בעמק חפר.

המבקש שיצא מבילוי בפאב, ואף ציין בפני השוטרים כי שתה 1/3 כוס בירה עבר בדיקת נשיפון. הבדיקה הראתה כי המבקש שתה אלכוהול .

בעקבות בדיקה זו עבר המבקש בדיקת מאפיינים, ואף נעשו מספר ניסיונות לא מבוטלים לברר מהי רמת האלכוהול בגופו בעזרת מכשיר הינשוף.

נשיפתו של המבקש נמצאה לא תקינה, הוא הוזהר כי יראו בו כמי שמסרב לבדיקת ינשוף, ונחשב לשיכור.

3.ב"כ המבקש טען כי המבקש לא סירב להיבדק ושיתף פעולה עם השוטרים.

כמו כן, טוען ב"כ המבקש כי לא הוצעו למבקש בדיקות נוספות על מנת לברר האם הוא שיכור, כגון: בדיקת דם או שתן.

4.ב"כ המשיבה מתנגד לבקשה זו. לטענתו, הוסבר למבקש כיצד לנשוף, פעולת הנשיפה אינה מורכבת. המבקש הודה כי שתה בירה, ומכאן כי יש לדחות את בקשתו.

5.סמכות הפסילה של קצין משטרה מותנית בכך שקיימות ראיות לכאורה שהנהג עבר עבירה, ועל כן יש יסוד להניח כי יוגש כנגדו כתב אישום.

6.המבקש קיבל דו"ח המהווה כתב אישום. מעבר לכך, עיון בחומר הראיות ובתיק החקירה שהוצג בפני, מלמד שאכן קיימות ראיות לכאורה לכך שהמבקש עבר עבירה של שכרות וסירוב לבדיקה.

7.המבקש הודה כי שתה בירה. כמו כן, בדיקת הנשיפון שנערכה לו הצביעה כי שתה אלכוהול.

בדיקת המאפיינים שנערכה למבקש מצביעה גם היא על כך כי קיים חשד סביר לפיו נהג המבקש תחת השפעת אלכוהול. המבקש התנדנד, לא הצמיד עקב לאגודל, ונדף ממנו ריח של אלכוהול.

כמו- כן, המבקש הוזהר (ולא רק במסגרת דו"ח פעולה של בדיקת המאפיינים) כי מי שנשיפתו אינה תקינה נחשב כמי שמסרב לבדיקת הינשוף, ונחשב לשיכור.

8.מחומר החקירה עולה גם כי נערכה בדיקת כיול יומית למכשיר הינשוף.

מנגד, לא עלה מחומר החקירה ובמהלך הדיון כי המבקש לוקה במחלת ריאות כלשהי, ולכן לא ברור מדוע נשיפתו נמצאה לא תקינה, אם אכן שיתף פעולה עם השוטרים. טענתו של ב"כ המבקש, לפיה לא הוצאה למבקש אלטרנטיבה לבדיקה אחרת אינה רלוונטית , שכן אין חובה על השוטרים לספק תחליף לבדיקת הינשוף.

9.בכל אלה, יש כדי להוביל למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה לכך שהמבקש סירב לבדיקה ונהג בשכרות.

10.משקבעתי כי קיימות ראיות לכאורה, הרי שעדיין יש לברר האם יש בהמשך נהיגת המבקש משום סכנה לציבור.

לטעמי, העבירה המיוחסת למבקש היא עבירה חמורה שיש בה כדי לסכן את ציבור המשתמשים בדרך, ודי בה כדי להצביע על מסוכנותו של המבקש. כמו כן למבקש רישיון נהיגה משנת 2008, וותק נהיגתו אינו רב.

11.כעולה מחומר הראיות, המבקש התנדנד, נדף מפיו ריח של אלכוהול. נהיגה במצב כזה יכולה לגרום לנזק משמעותי ובלתי הפיך.