עידן נ' מדינת ישראל

פסק דין

בפני ערעור אשר הוגש על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה (כב' השופט ש. צימרמן) .

הערעור הוגש על חלק מגזר הדין שבפסק הדין. מדובר במי שהורשע בכתב האישום על פי הודאתו.

העבירות אשר יוחסו למערער על פי כתב האישום קשורות לעבירה של פגיעה בהולכת רגל בתוך מעבר חציה אשר נגרמה לה חבלה של ממש וכתוצאה מכך כתב האישום החזיק גם התיחסות לסעיף 38 3 לפקודת התעבורה הקובעת חובת פסילה מינימלית של 3 חודשים.

המערער מחזיק רשיון נהיגה משנת 98 ולחובתו עובר לגזר דינו של בית משפט קמא שלוש הרשעות קודמות בתעבורה.

תוצאות התאונה היו קשות על פי השקפתי. הנפגע כבת 49 נפלה, נחבלה איבדה הכרה ואף נזקקה למעין תפרים בגולגולתה.

בית משפט קמא לאחר ששמע את טיעוני הצדדים לעונש גזר דינו של המערער לעונש קנס, פסילה מותנית וכן שישה חודשי פסילה בפועל שהינם עיקר המטרה אליה מופנים חיצי הערעור הנוכחי.

כאן המקום לציין שהמערער לא התייצב לתחילת הדיון במועד בשעה 09.30, אך תוך כדי כתיבת פסק הדין התייצב באיחור דבר שאינו הולם.

לגופו של ענין, זה המקום לומר ולצטט מדברי ביהמ"ש העליון בע"פ 3015/09 מדינת ישראל נ' פואד קדיח (לא פורסם מיום 20.710) שם נאמר כי הלכה ידועה היא שערכאת ערעור תתערב בחומרת עונש שהוטל על ידי ערכאה דיונית רק במקרים חריגים של סטיה ברורה ממדיניות הענישה. בנסיבות המקרה שבפני הטלת עונש פסילה בפועל של 6 חודשים מעבר לפסילת המינימום בשום פנים ואופן לא ניתן לקבוע שהינה מבטאת סטיה חריגה וברורה ממדיניות הענישה הברורה ומשכך אין לי אלא לדחות את הערעור.

ניתנה והודעה היום ח' תשרי תשע"א, 16/09/2010 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט

הוקלד על ידי: סיגלית אליהו התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: