עידן נ' יחיאל סולניק בעמ ואח'

החלטה

1.בקשתו של המבקש, הזוכה בתיק הוצל"פ 01-09806-12-9, ליתן לו רשות ערעור על החלטתה מיום 8.9.13, של כב' רשמת ההוצל"פ כפיר מירב.

להחלטה נשוא הבר"ע קדמו החלטות שניתנו על ידי כב' הרשמת כפיר מירב וכב' הרשמת סגל מרים.

בהתאם להחלטתי מיום 1.10.13, הגישו המשיבים, צד ג' תגובה בכתב ועותרים לדחיית הבר"ע ולחיובו של המבקש בהוצאות, מהנימוקים המפורטים בתגובה.

המשיבים הפורמאליים בבקשה הינם החייבים בתיק ההוצל"פ.

לאחר עיון בכתבי הטענות ובנספחים מצאתי כי דינה של הבקשה למתן רשות ערעור להדחות.

2.בתאריך 28.3.12, עתר המבקש להטלת עיקול, טרם מסירת האזהרה, על הערת האזהרה הרשומה על שם ס.ד. קרן בע"מ הולדינג (להלן: "החברה") על נכס מקרקעין אשר הזכויות רשומות במוש"ע.

בתאריך 9.4.12 אישרה הרשמת את העיקול וביוזמתה תקנה את צו העיקול בהחלטה מיום 17.4.12. בהחלטה קבעה הרשמת, זכות הקיימת ממילא, לכל צד מעוניין או בעל זכויות לעתור לביטולו של העיקול.

3.הנימוק שניתן לבקשה להטלת העיקול היה שהחייב הינו בעל מניות יחיד ומנהל יחיד בחברה, והחברה והחייב חד הם ולכן יש להטיל עיקול כדי למנוע מהחברה מלבצע עסקה במקרקעין.

יצוין כבר עתה כי החלטת העיקול בטעות יסודה ונתנה בחוסר סמכות ובטלה מעיקרא.

סעיף 34 (ב) לחוק ההוצל"פ דן בהטלת עיקול על מקרקעין שאינם רשומים על שם החייב וקובע כי עיקול כזה יכול להטיל ביהמ"ש לאחר ששוכנע שמקרקעין שאינם רשומים על שם החייב הם שלו, ואזי יצהיר ביהמ"ש על כך ויצווה על עיקולם.

בית המשפט שלו הסמכות הינו על פי סעיף 33 לחוק ביהמ"ש המחוזי שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין.

המקרקעין שעיקולם נתבקש אינם רשומים על שם החייב גם לא על שם החברה ולכן נעדרה הרשמת סמכות להורות על הטלת עיקול, גם אם יש להרים מסך בין החייב לחברה, ועל הטענה להרמת מסך בהמשך.

4.כאשר עתר המבקש למינוי כונס נכסים החליטה הרשמת בתאריך 31.10.12, לקבל את עמדתם של המשיבים לטובתם רשומה הערת אזהרה מתאריך 29.6.11.

בתאריך 9.1.13 מסרו המשיבים עמדתם והבהירו כי בהתאם להסכם מתאריך 26.6.11 רכשו מהחברה את כל זכויותיה במקרקעין לרבות כל היחידות שקבלה החברה בעסקת הקומבינציה באופן שלחברה לא נותרו עוד זכויות כלשהן במקרקעין, למעט בניה בלתי חוקית שאיננה בבחינת זכות במקרקעין.

עוד ציינו המשיבים כי מאחר והערת האזהרה לטובתם נרשמה טרם מתן צו העיקול ורישומו, הרי שעל פי פס"ד בעניין בנק אוצר החייל נגד אהרונוב עדיפות זכויותיהם על זכויותיו של המבקש מכוח העיקול.

5.בתאריך 9.6.13, עתרו המשיבים למחוק את העיקול ובהעדר תגובת המבקש הורתה הרשמת ביום 10.6.13, למחוק את העיקול.

המבקש עתר לביטול החלטת המחיקה ולאחר החלטות דיוניות החליטה הרשמת לבסוף ביום 8.9.13, שלא לבטל את החלטת המחיקה וציינה בהחלטתה כי הזכויות במקרקעין הינן של החברה המהווה אישיות משפטית נפרדת מהחייבת.

המבקש נתפס כמוצא שלל רב באמירה בדבר אישיות משפטית נפרדת וטוען כי לרשם ההוצל"פ הוקנתה סמכות להחליט בטענה של הרמת מסך ההתאגדות בין שני תאגידים ובין תאגיד לבעל עניין בתאגיד.

גם דינה של טענה זו להידחות.