עיבידה נ' גבעתי ואח'

פסק דין

1.רכבו של התובע והנתבע שכנגד (להלן-"התובע") ורכבה של הנתבעת 1 והתובעת שכנגד (להלן-"הנתבעת") המבוטח ע"י הנתבעת 2 והתובעת שכנגד ניזוקו בתאונה שהתרחשה בצומת מרומזר בירושלים בכביש "דרך חברון".

בעלי הדין תובעים את נזקיהם והוצאותיהם עקב התאונה וכל נהג, טוען לאחריותו של השני לתאונה.

2.התובע, העיד על עצירתו ברמזור וכניסתו לצומת עם תחלוף הרמזור לירוק. לדבריו, הוא היה מצוי בנתיב הימני יותר מבין שני נתיבים הפונים שמאלה. בנתיב השמאלי לו המוביל שמאלה, נסע רכב אחר בו נסעה העדה, שהשאירה לו את פרטיה לאחר התאונה (להלן-"העדה").

לגרסת התובע, בהיותו מצוי קרוב לסוף הצומת הפתיעה אותו הנתבעת שנסעה מולו בצומת ופגעה בחלק הקדמי בדופן ימין של רכבו ( תמונות הרכב צורפו לחוות דעת של השמאי מטעמו). בתחילה העיד התובע, כי חזית רכבו לא ניזוקה כלל הואיל והיה מצוי בסוף הפנייה שמאלה אך בהמשך דבריו, כאשר עומת עם תמונות רכבו העיד כי גם חזית רכבו ניזוקה. לדבריו, נזקי רכבה של הנתבעת הם בדלתות הרכב (עמ' 7 שורות 12-22).

3.העדה מטעם התובע העידה כי היא ישבה בסמוך לנהג ברכבם שעצר ברמזור, לצד רכבו של התובע. לדבריה, עם תחלוף הרמזור לירוק, החלו בנסיעה בעוד בעלה נוהג ברכב.

העדה אישרה בחקירתה כי היא לא ראתה את רכבה של הנתבעת עובר לתאונה וכן היא לא ראתה את המגע בין הרכבים בקרות התאונה. היא שמעה לדבריה, את רעש התאונה וראתה את ההתנגשות, מבלי שראתה את מקום הנזק ברכבים הואיל והיא המשיכה בנסיעתה מבלי שיצאה מהרכב (עמ' 4 שורות 18-20, עמ' 5 שורות 2-9).

4.הנתבעת העידה על כניסתה לצומת בנסיעה ישר, בעת שמצג הרמזור היה ירוק ועל כך שהבחינה בזוית העין כי רכבו של התובע מתקרב. הפגיעה ברכבה, היתה בין שתי הדלתות, בדופן שמאל באמצעות הפינה הימנית ועם פנס ימין, ברכבו של התובע. העדה בהגינותה העידה כי היא אינה טוענת כאמור בכתב ההגנה, שהתובע נסע באור אדום כי אם שמצג הרמזור הראה לה ירוק ( עמ' 8 שורות 23-30). לדבריה, נסעו לפניה רכבים והכביש לא היה פנוי עובר לתאונה ובהתאם לכך, נסיעתה הייתה איטית (עמ' 9 שורות 6-12).

דיון ומסקנות:

5.עיון בתשריט של הצומת (ת/1) ששני הנהגים אשרו אותו, מלמד שהתאונה התרחשה בחלקה האחרון של הצומת ושני הרכבים, חצו כבר את מרבית הצומת. יחד עם זאת, הרכבים מכיוון נסיעתה של הנתבעת השלימו כבר את חציית הצומת בקרות התאונה שאם לא כן, צפוי היה שיהיו מעורבים בתאונה או עדים לה אילו נכנס התובע באור אדום לצומת. כך גם עדותה של העדה, שעדותה ניטראלית, עשתה עלי רושם מהימן בנוגע לכניסתה לצומת בד בבד עם כניסת התובע לצומת בזמן שמצג הרמזור היה ירוק ועל כך שהופתעה מפגיעתה של הנתבעת ברכבו של התובע.

6. לפיכך ועל פי עדויות הנהגים והעדה אני קובעת כי התובע נכנס לאחר עצירה ברמזור, בדומה לעדה, עם תחלוף לאור ירוק.

7. נזקי רכבו של התובע הם בחזית וכן בכנף ימין קדמית הסמוכה לה ואילו נזקי רכבה של התובעת במרכז דופן שמאל וללא כל פגיעה בחלק הקדמי או בחזית הרכב. מכאן אני למדה כי הנתבעת חלפה כבר בצומת אם החלק הקדמי של רכבה עובר לתאונה וביקשה להשלים את חציית הצומת. זאת עשתה הנתבעת, מבלי שהאטה את נסיעתה עובר לתאונה או נעצרה למרות כניסתו של התובע לצומת באור ירוק ואף, שהבחינה בנסיעתו לעברה. מנגד, גם התובע לא האט את נסיעתו בכניסתו לצומת על פי חובתו לפי סעיף 65 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 ואף ששדה הראייה, אפשר לו להבחין בנסיעתה של הנתבעת מולו בצומת.

8. סיכומם של דברים, התובע נכנס כדין לצומת ואילו הנתבעת, השלימה את חציית הצומת בשעה שנסיעתה שם יצרה סיכון מחמת תחלוף הרמזור של התובע לירוק, בהתעלם מרכבו של התובע. לפיכך, האחריות לתאונה מוטלת על הנתבעת. בה בשעה, לתובע אחריות לתאונה הואיל ונטל ב"עיניים עצומות" את זכותו להיכנס לצומת. זכותו, אינה מוחלטת כי אם יחסית בהתאם לתנועה בכביש ( ראה: ע"א 553/73 שלמה אליהו נ' סלם חנחן (פורסם בנבו) ניתן ביום 1.5.75 בעניין האחריות ושיעורה).

9. אשר על כן אני קובעת כי לנתבעת אחריות לתאונה בשיעור של 80% ואילו לתובע אחריות בשיעור 20% .

10.התובע הוכיח את נזקיו בחוות דעת של שמאי בסך של 10,380 ₪ אך הציג קבלה רק עבור החלפים בסך 5,000 ₪ בלבד. לפיכך, אני קובעת כי נזקי התובע הם בסך של 8,909 ₪ ובצירוף שכר טרחת שמאי בסך 1003 ₪. את נזקיו העקיפים, לא הוכיח התובע ולפיכך אני דוחה את התביעה לרכיב נזק זה.

11.הנתבעת 2 הוכיחה את גובה נזקי רכבה של הנתבעת 1 ואת תשלומיה בגין התאונה בסך 6,214 ש"ח ומבלי שהוכיחה הוצאות נילוות. הנתבעת 1 הוכיחה את תשלומיה ל בסך 2,025 ₪.

12.לפיכך ועל פי שיעור האחריות אני מחייבת את הנתבעת 2 בתשלום לתובע בסך 7,127 ₪ ובצירוף תשלום בגין שכר טרחת שמאי בסך 802 ₪. התשלומים, יישאו ריבית והפרשי הצמדה ממועד התאונה ביום 19.8.09 ועד ליום התשלום בפועל.

13.התובע, ישלם לנתבעת 2 סך של 1,243 ₪ וישלם לנתבעת 1 סך של 405 ₪ . התשלומים, יישאו ריבית והפרשי הצמדה מיום 21.9.09 ועד ליום התשלום בפועל.

14. הרשות בידי הנתבעת 2 לקזז מתשלומיה את חיובי התובע.

15. בהתאם לקביעותיי בתביעה ובתביעה שכנגד, אני מחייבת את הנתבעת 2 בתשלום הוצאות משפט לתובע וכן שכר טרחת עו"ד בסך 1,200 ₪ בצירוף מע"מ.