עיאשי נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.זהו ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים בענף נכות לעבודה, אשר סיכמה דיוניה ביום 18.11.2012 (להלן - הועדה).

2.הועדה התכנסה על מנת לקבוע את שיעור הנכות שנותרה למערער בעקבות פגיעה בעבודה מיום 6.7.2011 במהלכה נפגע ברגל ימין. הועדה קבעה כי לא נותרה למערער כל נכות המתבטאת באחוזים בעקבות הפגיעה. מכאן הערעור שלפני.

3.טענות המערער:

א.הועדה מצאה בבדיקתה הקלינית ממצאים המצביעים על בעיה רפואית אובייקטיבית, אך לא קבעה כל נכות בצידם, וזאת ללא טעם מניח את הדעת.

ב.היה על הועדה לציין מהם טווחי התנועה התקינים ולנמק מדוע טווחי התנועה שמצאה אינם מצדיקים קביעת נכות.

ג.היה על הועדה לשקול יישום פריט ליקוי 35 לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956 (להלן – תקנות הנכות).

4.טענות המשיב:

א.הועדה ביצעה בדיקה קלינית שנמצאה תקינה ולא הצביעה על הגבלה בתנועות. הממצאים בדבר נפיחות ברגל או בדבר כאבים אינם מצביעים על קיומה של נכות.

ב.אין מקום לשקול יישום פריט ליקוי 35 לתוספת לתקנות הנכות משום שלא עולה מממצאי הבדיקה כי קיימת פגיעה כלשהי בכושר התפקוד הכללי.

5.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בפרוטוקול הועדה מצאתי כי יש לקבל את הערעור, וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.

6.הועדה התכנסה, כאמור, על לבחון אם נותרה נכות בעקבות הפגיעה מיום 6.7.2011. הועדה קבעה, כעולה מפרוטוקול הדיון מיום 8.7.2012, כי מצאה את הממצאים הבאים: "... נפיחות במידפוט, ההיקף באזור זה 3 ס"מ יותר מצד נגדי... ", וכן ציינה כי קיימת תלונה על כאבים בצד ימין של כף הרגל בעת הליכה על קצה האצבעות.

עוד ציינה הועדה: "היפראוטנסיה של בוהן ימין לא קשור לאירוע הנדון, אין קיפוח נוירווסקולרי, תנועות קרסול כיפוף גבי °20 ופלנטרי °50 ותנועות סנפטלריות מלאות".

לאחר שהועדה עצרה את הדיון על מנת לעיין בצילום רנטגן עדכני לכף רגל ימין סיכמה את דיוניה ביום 18.11.2012 וקבעה כי "לנוכח ממצאי הבדיקה והדימות לא נותרה נכות המתבטאת באחוזים. ולפיכך הוועדה דוחה את הערר".

7. מקובלת עלי טענת המערער כי משנמצאו ממצאים כמו נפיחות בהשוואה לכף הרגל הנגדית וכאבים בעת הליכה על קצה האצבעות – היה על הועדה לבחון אם יש בממצאים אלה כדי לתרום לקיומה של נכות, ולו על דרך ההתאמה (דב"ע לג/29-0 גמליאל חזקיהו – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ד' 424). מפרוטוקול הועדה לא ניתן ללמוד כי הועדה אכן שקלה אם יש בממצאים אלה כדי לתרום, ולו באופן חלקי, לקביעת נכות. בכך טעתה טעות משפטית המצדיקה את התערבותו של בית הדין.

8.לא מצאתי ממש בטענה בדבר החובה לציין את טווחי התנועה התקינים לגבי תנועות הכיפוף הגבי והפלנטרי של כף הרגל, וזאת בהעדר חובה שבדין לעשות כן, ובהתחשב בכך שניתן להבין מפרוטוקול הועדה כי לדעתה המקצועית אין הגבלה בתנועות.

9.לאור האמור – אני מקבלת את הערעור. עניינו של המערער יוחזר לועדה הרפואית לעררים על מנת שתזמן את המערער, ותקבע באופן מנומק אם יש בממצאים שמצאה בדבר נפיחות וכאבים כדי להצדיק קביעת דרגת נכות, ולו על דרך ההתאמה, בהתחשב בטענת המערער כי יש בממצאים אלה כדי להשפיע על כושר הפעולה של האיבר שנפגע.

10.על המשיב לשלם לתובע הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 2,000 ₪ תוך 30 יום מהיום.

11.לצדדים מוקנית זכות לבקש מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים רשות לערער על פסק הדין תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה.

ניתן היום, ג' תמוז תשע"ג, (11 יוני 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: