עטרי נ' סולומון ואח'

החלטה

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד.

המשיב הגיש כנגד המבקש תביעה לתשלום שכר טרחת עו"ד. על-פי הנטען בכתב התביעה, שכר המבקש 2 את שירותיו של המשיב לייצגו בהליכי ערעור בבית המשפט, ותמורת הטיפול התחייב לשלם למשיב סך של 50,000 ₪ במספר המחאות. לשם הבטחת התשלום נתן המבקש 2 למשיב המחאה פתוחה של הנתבעת 1 וסוכם כי המשיב ימלא את סכום החוב העדכני, ככל שלא יועברו תשלומים במועד. הואיל והמבקש 2 לא עמד בהתחייבותו ושילם סך של 5,000 ₪ בלבד למשיב על חשבון שכר הטרחה, מילא המשיב את ההמחאה על סך של 45,000 ₪ והגיש אותה לביצוע בהוצאה לפועל. המבקשים הגישו התנגדות לביצוע שטר ובמסגרת הדיון בהתנגדות הוסכם כי המבקשים ישלמו סך של 35,000 ₪ ב-35 תשלומים חודשיים שויים. ואולם, למבקשים נותרה יתרת חוב בסל של 46,555 ₪ עבור שכר הטרחה מעבר לסכום ששולם ומכאן התביעה לתשלום יתרת הסכום.

ביום 3.11.12 ניתן כנגד המבקשים פסק דין בהעדר הגנה. פסק הדין ניתן על יסוד אישור מסירה ותצהירו של המוסר מהם עולה כי פסק הדין הודבק על דלת ביתם של המבקשים ביום 16.7.12, לאחר שלושה ביקורים במקום.

המבקשים עותרים לביטולו של פסק הדין. המבקשים טוענים במסגרת ההמחאה אותה הגיש המשיב לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, הגישו המבקשים התנגדות וההתנגדות והתצהיר צורפו לתיק זה ומכאן שהתצהיר שצורף מהווה כתב הגנה.

עוד טוענים המבקשים, כי במסגרת הדיון שהתקיים בהתנגדות הודו המבקשים בחוב של 35,000 ₪ וחוב זה הולך ופוחת, שכן מאז הגיעו הצדדים להסכם שילמה המבקשת 1 סך של 5,000 ₪. לטענת המבקשים, למשיב אין זכות לתבוע כספים העולים על סכום ההמחאה.

המשיב מתנגד לבקשה. המשיב טוען כי השתלשלות העניינים המתוארת בבקשה מתייחסת להליך אחר שהתנהל בין המבקשת למשיב במסגרת תט 17023-12-11, ובכתב התביעה אף פורטו ההליכים שקדמו להגשת התביעה. עוד מציין המשיב, כי לאחר הגשת התביעה פנה לבא כוחם של המבקשים על מנת למסור לו העתק מכתב התביעה, אך זה הודיע כי אינו מייצג את המבקשים.

בתשובה טוענים המבקשים, כי התצהיר שצורף להתנגדות מהווה כתב הגנה גם בתביעה זו ולא יתן להתעלם מקיומו וכי טענתם כי המשיב זכאי לסכום שאינו עולה על 35,000 ₪ עומדת על תילה. עוד טוענים המבקשים, כי כתב התביעה בתיק זה לא הומצא לידיהם.

נראה כי אכן טעות נפלה עם המבקשים. בתיק זה לא הוגשה התנגדות ואף לא נמצא תצהירם של מי מן המבקשים, כפי שנטען. המשיב הגיש תביעה נפרדת לאחר שהוגשה ההמחאה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל ותבע במסגרת תביעה זו את הסכומים שלטענתו חייבים לו מבקשים מעבר לסכום ההמחאה והסך של 35,000 ₪. מכאן, שמדובר בתביעה נפרדת ולא נפל פגם דיוני במתן פסק הדין.

האם יש מקום לביטולו של פסק הדין? לצורך ההכרעה בבקשה לביטול פסק דין יש להפעיל בחינה דו שלבית: תחילה, יש לבחון האם נפל פגם בהמצאת כתב התביעה וההזמנה לדין. אם התשובה על כך היא חיובית, התוצאה האוטומאטית תהא בטלותו של פסק הדין. משמעות הדבר היא, כי כאשר נפל פגם בהליך ההמצאה, אין לבית המשפט שיקול דעת ועליו לבטל את פסק הדין "מחובת הצדק", וזאת ללא קשר לסיכויי ההגנה של הנתבע לגופו של עניין. ואולם, יש להדגיש, כי על המבקש את ביטול פסק הדין להוכיח תחילה כי אכן נפל פגם בהליך ההמצאה, ורק אם השתכנע בית המשפט כי כך הם פני הדברים, כי אז יורה על ביטול פסק הדין מחובת הצדק. ואולם, אם המסקנה היא כי ההמצאה נעשתה כדין, כי אז יש להוסיף ולבחון אם בכל זאת יש מקום לבטל את פסק הדין משיקולי בית המשפט. במקרה זה נהוג להפעיל מבחן כפול, שעניינו בחינת הסיבה לאי הגשת כתב ההגנה, מחד גיסא, וסיכויי ההליך אם יבוטל פסק הדין, מאידך גיסא (רע"א 23542-10-10 מקדאדי נ' עירית ירושלים (פורסם בנבו); רע"א 7034/00 צדקה נ' וייל, [פורסם בנבו] מיום 19.11.2001).

מכאן, שיש לבחון תחילה האם נפל פגם בהמצאת כתב התביעה וההזמנה לדין לידי המבקשים. הכלל הוא כי פסק דין, שניתן בהעדר הגנה, יוצר חזקה כי הנתבע הוזמן כדין ובית המשפט בדק את מסמכי המסירה והשתכנע כי אכן המסירה בוצעה כדין. במצב דברים זה, מוטל הנטל על הנתבע לשכנע בדבר אמיתות טענתו כי לא הוזמן כדין, ולא ידע על דבר ההליכים כנגדו (ד. בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה שמינית, עמ' 36; ורע"א 1645/03 יפעת עמידן (שנייצר) נגד בנק לאומי לישראל בע"מ (פורסם בנבו)). במקרה זה, מאישור המסירה ותצהיר המוסר עולה כי כתב התביעה הודבק על דלת ביתם של המבקשים לאחר שלושה ביקורים במקום ועל כן מדובר בהמצאה כדין.

ואולם אין במסקנה זו כדי לסתום את הגולל על הבקשה, שכן כאמור יש לבחון האם יש מקום לביטול פסק הדין משיקולי בית המשפט. בעניין זה על בית-המשפט ליתן דעתו לשני שיקולים: הראשון - מה היתה הסיבה לאי ההתייצבות לדיון (או לאי הגשת כתב ההגנה) והאם היה הדבר נעוץ בזלזול בבית המשפט; "צירוף נסיבות אומלל"; אי הבנה; הסח הדעת או רשלנות (ראו ע"א 2201/07 חונינסקי נ' אטלנטיס מולטימדיה בע"מ, פיסקה 15 לפסק דינו של השופט דנציגר ([פורסם בנבו], 2.2.2009)).  השני – ולו נודעת חשיבות רבה יותר – מהם סיכויי ההגנה (או התביעה – לפי המקרה) של מבקש הביטול (ראו ע"א 32/83 אפל נ' קפח, פ"ד לז (3) 431, 438 (1983) (להלן: עניין אפל)) שכן אם לא תצמח למבקש תועלת מן הביטול אין כל טעם להורות כן רק על מנת שלאחר קיום הדיון בתיק במעמד הצדדים ושמיעת המבקש יצא תחת ידו של בית המשפט אותו פסק-הדין עצמו (ראו י' זוסמן סדר הדין האזרחי 738 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995). ואולם מבקש הביטול אינו נדרש להוכיח באותו שלב כי עומדת לו הגנה איתנה ודי בכך שיוכיח קיומה של הגנה לכאורית (ראו: עניין אפל, שם; אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי 373 (מהדורה עשירית, תשס"ט)).

מהבקשה עולה כי ההמבקשים סברו בטעות כי מדובר בתביעה זהה וכי התצהיר שהגישו במסגרת ההתנגדות לביצוע שטר משמש כתב הגנה בתיק זה. הגם שהתנהגותם של המבקשים אינה נקייה מפגמים, , הרי שניתן לומר כי התנהגותם של המבקשים אינה גובלת בזלזול בבית המשפט ומדובר במחדל הניתן לתיקון באמצעות פסיקת הוצאות.

שנית, וזו הנקודה המרכזית, הרי שאין לומר שסיכויי הגנתם של המבקשים קלושים באופן המצדיק את דחיית הבקשה. המבקשים טוענים כי אינם חייבים בתשלום שכר טרחה מעבר לסכום ההמחאות וכי הם עומדים בתשלומים בהתאם להסדר בין הצדדים.

בנסיבות אלה, אני סבורה כי יש מקום להורות על ביטול פסק הדין שניתן נגד המבקשת, תוך חיוב המבקשים בהוצאות, בשל מחדלם באי הגשת כתב הגנה במועד, בסכום של 1,500 ₪.

המבקשים יפקידו את ההוצאות בקופת בית המשפט בתוך 30 יום וכן יגישו כתב הגנה בתוך התקופה האמורה. לא יופקד סכום ההוצאות ולא יוגש כתב הגנה, כאמור לעיל, תידחה הבקשה לביטול פסק דין.

לאחר שישולמו ההוצאות ויוגש כתב הגנה, תקבע המזכירות את התיק לדיון.

ניתנה היום, י"ז סיון תשע"ג, 26 מאי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: