עטר נ' מינץ ואח'

פסק דין

1. א. התובעת מתגוררת בקומה שנייה של בית משותף ודירת הנתבע – המושכרת לאחר- נמצאת בקומה שלישית – מעל דירת התובעת. התובעת טוענת, שבמהלך חודש מאי 2011 החלה להתגלות נזילת מים בתקרת דירתה שמקורה בדירת הנתבע ולכן, פנתה אל השוכר בנדון והוא עדכן את הנתבע ובעקבות כך, יצר הנתבע קשר עם חב' הביטוח שלו, אשר שלחה שרברב על מנת לתקן את הנזילה בצנרת המים של דירת הנתבע.

השרברב הבהיר, שהוא זיהה את מקום הנזילה ויתקן אותה, אך גם הבהיר, שתהיינה נזילות רבות נוספות עקב צנרת רקובה לחלוטין.

ב. א) לטענת התובעת, בחר הנתבע לבצע תיקון חלקי של מערכת המים – דבר אשר גרם לה סבל, עוגמת נפש והפסד כספי ניכר, שכן סימני הרטיבות התפשטו במקומות רבים נוספים במסדרון בחדר הנוחיות, בחדר הארונות ובחדר השינה.

בעקבות כך, שוב יצרה התובעת קשר עם הנתבע – דרך השוכר- והנתבע שוב הזעיק את השרברב של חב' הביטוח שהחל לטפל במערכת צנרת המים בדירת הנתבע.

במהלך הזמן הגיע שמאי מחב' הביטוח לדירת התובעת, שהזדעזע למראה נזקי הרטיבות. את נזקי הרטיבות בדירת התובעת לא ניתן היה לתקן מיידית, שכן היה צורך להמתין עד שהרטיבות תתייבש.

ב) בתקופת ההמתנה הגיעו אזורי הרטיבות בתקרה ובקירות למצב של ירוקת ופטריות, הקירות והתקרה התקלפו והתפוררו מדי יום והתובעת ממשיכה לתאר בכתב התביעה הנזקים שנגרמו לריהוט ותקרות – עד כי לא ניתן היה לשהות בדירה ובשל כך שהתה התובעת בדירת מגורים חליפית.

ג. בתביעה זו מבקשת התובעת לחייב הנתבע לשלם לה עבור הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מאותה נזילה סך כולל של 30,950 ₪ הכולל בחובו: נזקים בפריטים המפורטים בסעיף 15 לכתב התביעה והמגיעים לסך של 14,750 ₪ ולסכום זה נוסף סכום של 1,000 ₪ נזק שנגרם לארון קיר וכן סך של 1,200 ₪ נזק אשר נגרם למערכת החשמל ובנוסף לכל הסכומים הנ"ל, מבקשת התובעת לחייב את הנתבע לשלם לה גם סך של 14,000 ₪ עבור סבל ועוגמת נפש, כפי שתואר בסעיף 19 לכתב התביעה.

2. בשלב הדיון, ביקשה הראל חב' לביטוח בע"מ להצטרף כנתבעת בתיק זה – כמבטחת את דירת הנתבע- ובית המשפט – בהסכמת התובעת- החליט לצרפה כנתבעת ותיקרא להלן: "הנתבעת").

הנתבע מכחיש אחריותו לקרות האירוע הנטען, מכחיש את גובה הנזק הנתבע על ידי התובעת וטוען, שהוא עצמו לא התרשל כלפי התובעת, שכן מיד עם גילוי נזקי המים בדירתו הוזמנה חברת שירות של חב' הביטוח לטפל בעניין ומאחר ולא גובשה עוולת הרשלנות ולא הוכחה על ידי התובעת – מבקש הנתבע לדחות את התביעה.

לטענות הנ"ל, מעלה הנתבע הטענות הנוספות העיקריות הבאות:

א. א) הנתבע פעל במהירות ובאחריות והזמין בעלי מקצוע אשר נקטו בצעדים לביטול הנזילה ושמאי מטעם המבטחת אשר בדק את נזקי התובעת קבע אותם בחוות דעתו, אשר צורפה לכתב ההגנה.

כמו כן, נטען, שהתובעת לא פעלה להקטנת הנזק, לא השתמשה בחומרים מעכבי עובש או לאוורור הבית על מנת לגרום לייבוש הרטיבות.

ב) אילו הייתה התובעת פונה אל הנתבע או אל השוכר מטעמו מייד עם גילוי סימני הרטיבות הראשונים – היה גם אז פועל בדחיפות לתיקון הנזילה.

3. א. לאחר בחינת תביעת התובעת על עובדותיה ועל הסעדים המבוקשים על ידה, אני קובע כבר עתה, שהתובעת תובעת בתביעה זו סכומים מוגזמים, בלתי מוכחים ועצם הגשת תביעה על סך 30,950 ₪, הכולל בחובו סכומים סתמיים ובלתי מוכחים, מצביע על מגמת תביעת התובעת, לנצל את תקלת הנזילה על מנת לקבל סכומים גבוהים מהנתבע – למרות שהסכומים נכתבו על דרך הסתם.

תובע המגיש תביעה לבית המשפט ושהוא בגדר המוציא מחברו, עליו להוכיח הן את עובדות התביעה והן את הסעד או הסעדים המבוקשים ואין תובע יכול לצפות, שתוך נקיבת סכומים סתמיים ייעתר בית המשפט לתביעתו.

ב. מכל מקום, גם אם התובעת לא הוכיחה הסכומים הנטענים בכתב התביעה, הרי שאין ספק שהתובעת הוכיחה נזקים שנגרמו לדירה עקב אותה נזילה, אך אין גם ספק, שהנתבע – בתמיכת עדות התובעת- הוכיח, שהוא נענה לפניות התובעת בעת שזו הודיעה לו על תקלת הנזילה.

4. בבואי לשקול את מידת ההוכחה של הנזקים הנטענים וסכומי התביעה ולאחר ששקלתי את כל נסיבות המקרה, הנני להחליט כדלקמן:

א. א) התובעת בעצמה מציינת, בהגינותה, בכתב התביעה, שבמהלך חודש מאי 2011 עם גילוי הנזילה היא יצרה קשר עם השוכר, אשר עדכן את הנתבע והנתבע לא התעלם מפניה זו, אלא יצר קשר עם המבטחת שלו וזו שלחה שרברב על מנת לתקן את הנזילה. לא הוכח בפני, שאותו שרברב אשר נשלח לתקן את הנזילה, תיקן הטעון תיקון רק בחלקו.

התובעת מאשרת את העובדה, שהנתבע לא המתמהמה בטיפול בנזילה. (עמ' 2 לפ',ש' 28- 29).