עטר נ' חברת פלאפון

פסק דין

עניינה של תביעה זו הוא בחיובים בגין שיחות בחו"ל בהן חויב התובע.

טענות התובע

התובע טוען כי במהלך החודשים מרץ – ספטמבר 2013 חייבה אותו הנתבעת בתשלום בסך של 789.3 ₪ (לא כולל מע"מ) עבור שיחות שביצע התובע מחו"ל שלא באמצעות הנתבעת, אלא באמצעות אפליקציית "ביפון" של בזק, כאשר התובע עשה שימוש wi-fi חופשי.

כך, טוען התובע, כי כאשר הוא שוהה בחו"ל הוא מחייג באמצעות אפלקציית "ביפון" של בזק באמצעותה הוא יכול לחייג לכל יעד בארץ תוך שימוש ב- wi-fi. לטענת התובע, כאשר התנתקו שיחות ברשת ה- wi-fi, הנתבעת "עלתה" על שיחות לו באופן שהשיחות בוצעו דרכה, וחייבה את התובע בסכומים גבוהים.

התובע פנה לנתבעת על מנת לברר את פשר החיוב אך הנתבעת התעלמה מפניותיו. לפיכך, דורש התובע השבת הסכום בו חויב וכן פיצוי בגין אובדן זמן ועגמת נפש.

טענות הנתבעת

הנתבעת טוענת כי השיחות אשר בוצעו באמצעות חברת בזק ברשת wi-fi לא חויבו על ידי הנתבעת.

לטענת הנתבעת, התובע חויב רק עבור שיחות שבוצעו באמצעותה בעת שרשת ה-wi-fi לא היתה זמינה. כמו כן, טוענת הנתבעת, כי חיובי התובע נבעו אף משליחת וקבלת מסרונים, אשר בהכרח בוצעו באמצעות הנתבעת וללא קשר לחברת בזק.

כן טוענת הנתבעת, כי שהותו של התובע בחו"ל כללה מספר נסיעות כאשר במהלך התקופה שוגרו אליו חשבוניות המפרטות את החיוב והתובע לא הלין על החיוב. רק ביום 25.8.13 הלין התובע על החיובים.

יתר על כן, הנתבעת עמדה על שימוש חריג שביצע התובע במסגרת שיחות לחו"ל ושלחה לתובע מסרונים ליצירת קשר, אך התובע התעלם מכך. כך, ביום 28.4.13 בעת שהותו של התובע בסין נשלח אליו מסרון ובו התראה על שימוש חריג. כך גם ביום 28.7.13 כאשר שהה התובע בארה"ב נשלחה אליו שוב התראה על שימוש חריג.

לטענת הנתבעת, במידה וחפץ היה להימנע מחיובים בחו"ל, היה באפשרותו לחסום את אפשרות השימוש לשיחות בחו"ל. טרם יציאתו לחו"ל לא פנה התובע אל הנתבעת על מנת לברר את תעריפי השיחות או לחסום את אפשרות השימוש במכשיר. התובע צרך את שירותי הנתבעת ולכן חויב כדין.

הנתבעת מוסיפה וטוענת כי חיובה בהשבה משמעותה שהתובע נהנה שלא כדין על חשבון הנתבעת, שכן היא משלמת למפעילים זרים בחו"ל את עלויות השימוש שבוצעו ממכשירו של התובע.

דיון והכרעה

ראשית, אקדים ואומר, כי על התובע לשלם לנתבעת עבור המסרונים ששלח וקיבל בעת שהותו בחו"ל, שכן אין ספק כי שליחתם נעשתה באמצעות הנתבעת. התובע חויב בגין המסרונים ששלח וקיבל בסכום של 69.60 ₪ לא כולל מע"מ ובתוספת מע"מ בסך של 82.12 ₪.

אשר לשיחות שביצע התובע, הרי שהתובע טוען כי לא ביקש לבצע שיחות באמצעות הנתבעת וכי למעשה הנתבעת ניצלה את העובדה שה- wi-fi התנתק וחייבה את התובע בעלות השיחות. ואולם, נציג הנתבעת הבהיר כי אין מדובר ב"השתלטות" של הנתבעת על שיחות של התובע. התובע גולש דרך הנתבעת ולא ביקש לחסום את הגלישה. כאשר ה- wi-fi מתנתק, אוטומטית מכשיר הטלפון של התובע עובר לגלישה באמצעות הנתבעת. אילו היה התובע חוסם את הגלישה באינטרנט בעת שהותו בחו"ל, הדבר לא היה קורה.

אמנם התובע טען כי ביקש לחסום את הגלישה באינטרנט כאשר הוא שוהה בחו"ל, אך טענה זו לא הוכחה ואין זה סביר בעיני כי ביקש לעשות כן והדבר לא בוצע. כמו כן, התובע יכול היה לבקש לחסום את מכשיר הטלפון שלו לשיחות לחו"ל, ואף זאת לא עשה.

התובע עשה שימוש בשירותי הנתבעת והשיחות בוצעו באמצעותה, אף אם לא בכוונה תחילה, ומכאן של התובע לשאת בתשלום עבור השיחות שבוצעו באמצעות הנתבעת.

עוד יצוין, כי בעת שהותו של התובע בחו"ל שלחה הנתבעת לתובע מסרונים על שימוש חריג במכשיר והפנתה את התובע להתקשר עמה לבירור פרטים באמצעות שיחת חינם למוקד פלאפון חו"ל. ואולם, התובע בחר שלא לפנות לנתבעת בזמן אמת.

לאור האמור, אני דוחה את התביעה. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.