עטייה נ' יהלום ואח'

פסק דין

מדובר בהתנגשות בין קטנוע הנהוג בידי התובע לבין מכונית הנהוגה בידי הנתבעת 1, שארעה ביום 18.6.12 בצומת נגבה ברמת גן.

התובע פנה שמאלה מרח' ההגנה לרח' חזון איש.

אני מאמין לנתבעת כי מכוניתה ביצעה את הפניה, כאמור, כאשר ברמזור מופע של אור ירוק.

התובע פנה שמאלה, כאמור ולא שם לב כי מכונית הנתבעת נמצאת בצומת בנסיעה מרח' נגבה לרח' חזון איש.

לכן, יש לקבוע כי התובע הוא האשם בתאונה.

אולם את תביעתו של התובע יש לדחות גם מהסיבה שבמסמכים שהתובע הגיש, הוא מתייחס לתאונה שארעה ביום 1.7.12. כך, ביום 11.10.12 באת כוחו פונה במכתב לנתבעת 2 ומציינת את מועד התאונה 1.7.12. בדוח השמאי שהתובע הגיש מדובר על תאונה שארעה ביום 1.7.12 וכן באישור נתבעת 2 על אי הגשת תביעה מדובר על ארוע ביום 1.7.12 (נתבעת 2 ביטחה את שני כלי הרכב).

יתר על כן, התאונה ארעה, כאמור, ביום 18.6.12, אולם השמאי בדק את הקטנוע של התובע רק ביום 5.9.12, כלומר חודשיים וחצי לאחר התאונה. התובע מסביר זאת בכך שהוא הזמין שמאי מוקדם יותר, אך לא היה שבע רצון מחוות דעתו. העובדה שהתובע הזמין שתי חוות דעת והגיש רק את המאוחרת יותר, מעלה שתי אפשרויות של הסבר. האחת, שלקטנוע ארעה תאונה נוספת ביום 1.7.12 ושלקטנוע נגרם בעטיה נזק רב יותר מהנזק שנגרם לקטנוע בתאונה ביום 18.6.12 והשניה, שהתובע מצא שמאי שיסכים "לנפח" את הנזק מעבר לנזק הממשי.

בכל מקרה, העובדה שבדיקת השמאי את הקטנוע התקיימה רק חודשיים וחצי לאחר התאונה, מחייבת שלא לתת לה נפקות.

לפיכך, אני דוחה את התביעה.

התובע ישלם לנתבעות, ביחד ולחוד, תוך 30 יום, הוצאות משפט בסך של 1,000 ₪.

תוך 15 יום, ניתן לבקש מבית המשפט המחוזי להגיש ערעור.

ניתן היום, י"ז אב תשע"ג, 24 יולי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: