עטיה נ' ס.א.ל.חתך ייזום והשקעות בע"מ - פסקדין

החלטה

השאלות העומדות לדיון:

1. האם התובע הינו צד להליך הבוררות על מנת שפסק הבטררטת יהא בר אכיפה כנגדו?

2. האם משפסק הבוררות אושר על ידי בית המשפט המחוזי קם "מעשה בית דין" בין הצדדים בתובענה דנן?

3. האם הסעד המתבקש בתביעה זו נדון כבר במסגרת הליך הבוררות או שמא על בית המשפט להכריע בו במנותק לפסק הבוררות?

כללי:

רקע:

בשנת 1998 רכש מר שטרית (שכיום הוא בעליה ומנהלה של הנתבעת) יחד עם שותף נוסף את זכיון חב' "אנגלו סכסון" בלוד. רכישת הזכיון נעשתה באמצעות חברת פאי ר.ש. יזמות ונדל"ן בע"מ (להלן-חב' פאי"). כשנה לאחר מכן הצטרף אליהם התובע, מר אבי עטיה, בנם של בעלי המניות בחברת "אייר סיון (2004) בע"מ (להלן: "אייר סיון") כשותף שלישי, רכש כ- 10% ממניות חב' פאי והחל לכהן כדירקטור בה. בין מר שטרית לבין התובע החלו להירקם יחסים חבריים הדוקים. משהוקמה הנתבעת, חברת ס.א.ל חתך ייזום והשקעות בע"מ (להלן: "חב' ס.א.ל" או "הנתבעת") ע"י מר שטרית, בשנת 2001, שותפיו לחב' פאי הצטרפו אליו בבעלות על הנתבעת. במקביל להיותו בעל מניות בנתבעת, החל התובע לעבוד גם כמנכ"ל הנתבעת.

ביום 24.8.06 נחתמו הסכמים בין בעלי מניותיהן לשעבר של שתי חברות העוסקות בניהול נכסים מניבים לבין הנתבעת, במסגרתו רכשה הנתבעת את מניות החברות מבעלי המניות. מר שטרית החל לרקום את העסקה והיה ידוע שהבנקים ידרשו כתנאי למימון העסקה גם מימון עצמי של הרוכשים בגובה של 50% מהעסקה. התובע הציע למר שטרית שהוריו, בעלי המניות בחברת "אייר סיון", יכנסו כשותפים לעסקה תמורת השקעה של מליון ₪, ובלבד שתובטח להם הכנסה חודשית קבועה. ביום 16.10.06 נחתם הסכם שותפות בין הנתבעת, "אייר סיון" וחברה שותפה אחרת בשם "הרקנסו אחזקות בע"מ" (להלן: "הרקנסו") (להלן: "הסכם המייסדים").

התובע מונה למנכ"ל שתי החברות והמשיך להיות גם מנכ"ל הנתבעת. במסגרת זו היה שותף לכל המהלכים שקדמו לחתימת ההסכמים בין התובעת ובין בעלי המניות של שתי חברות הניהול וכן לחוזה המייסדים. הוא גם זה שניהל את המו"מ עם בנק מרכנתיל דיסקונט אשר נתן הלוואת מימון לרכישת שתי החברות.

החל מאמצע שנת 2008 התערערו היחסים בין בעלי המניות השותפים ובין התובע. בין היתר נטען, כי התובע התרשל בביצוע תפקידו כמנכ"ל.

במחצית שנת 2008 נחתם חוזה בין מר שטרית ומר סיימון מוניר לבין התובע, לפיו מוכר התובע את מניותיו בחב' פאי ובחב' ס.א.ל. למר שטרית ולמר סיימון מונייר בתמורה לסך 624,000 ₪ (להלן-"חוזה המכירה"). בחוזה זה הסכימו הצדדים כדלקמן:

"עד לתאריך 12.12.06 ישוחרר צד ב' מכל הערבויות האישיות שחתם לחברות בבנק המזרחי ובהנהלת רשת אנגלו-סכסון.

עד לתאריך 1.2.07 ישוחרר צד ב' (הכוונה לתובע – י.ז.) מכל הערבויות האישיות שחתם לחברות בבנק הפועלים ובנק לאומי סניף בת-ים, ואף יוצא מרשימת בעלי החשבון בבת-ים.

להבטחת השיחרור מהערבויות האישיות יפקיד צד א' (מר שטרית ומר מונייר – י.ז.) בידי צד ב' צ'ק בטחון ע"ס 50,000 ₪ ללא תאריך פרעון."

להבטחת החיובים הנקובים בחוזה המכירה קבל התובע את שיק מס' 0214 על הסך 50,000 ₪ ללא זמן פרעון אותו משכה חב' ס.א.ל. על בנק לאומי לישראל בע"מ (10) סניף לוד (937) ח-ן 173200/45 (להלן-"השיק").

ביום 18.11.08 הגיש התובע את השיק לביצוע בלשכת ההוצל"פ בהרצליה בתיק הוצל"פ מס' 2610607088. הנתבעת הגישה התנגדות לביצוע השיק. ההתנגדות הועברה לבית משפט השלום ברמלה, וסומנה כ-בש"א 4063/08. בהחלטתו מיום 14.5.09 החליט כב' הרשם סעדון ליתן לנתבעת רשות להגן בכפוף להפקדת הסך 7,500 ₪.

ביום 30.3.09 הגישה חב' "אייר סיון" תביעה כנגד הנתבעת וכנגד חב' הרקנסו, לבורר, כשלתביעה זו צמודה דרישה לחייב את הנתבעת לקנות מניותיה של "אייר סיון". לכתב ההגנה בבוררות צירפה הנתבעת תביעה כנגד התובע בגין רשלנותו שגרמה לנתבעת נזקים כבדים.

תוך כדי מהלך הבוררות, נוהל מו"מ בין התובע לנתבעת שבסופו קנה צד ג' את מניותיה של "אייר סיון" בחברות הניהול, ובין הצדדים נחתם ביום 8.7.09 מסמך שכותרתו "הסכם מכר והסכם פשרה" (להלן-"הסכם הפשרה"). במבוא להסכם הפשרה כתבו הצדדים פיסקה כדלקמן:

"הואיל: ועובד להסכם זה מתנהלים בין קבוצת איר סיוון לבין קבוצת ס.א.ל. הליך בוררות בפני כבוד הבורר הלל איש שלום וכן הליך בבית משפט השלום ברמלה במסגרת בתיק ת"ט 4063/08 (להלן: "המחלוקות");"