עטיה נ' תמאם ואח'

החלטה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט קמא (כב' השו' הראל), שדחה בקשת המבקשת למינוי מומחה רפואי נוסף, בתחום הפלסטי.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, לא מצאתי צורך בדיון במעמד הצדדים והנני נותנת החלטתי בהתאם לתקנה 406 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

המבקשת נפגעה בתאונת דרכים בהיותה בת 17. תביעתה הוגשה כשהייתה בגירה.

לכתב התביעה צירפה המבקשת בקשה למינוי מומחה רפואי בתחום האורטופדי. המומחה אכן מונה, והתייחס לנכותה בתחומו, תוך שהוא מציין בממצאיו כי בבדיקה "בחלק הצדדי אחורי 1/3 עליון של הירך נצפית נפיחות מקומית עגולה בצורתה גודלה 12X12 ס"מ במישוש ידני הנפיחות רכה באופיה ובתבניתה וללא תגובת כאב".

המומחה האורטופדי גם מצא שכיום אין ממצא של סרומה, אך אי הסימטריה יכולה להיות קשורה לתוצאות התאונה או למבנה אנטומי קונסטיטוציוני, שעל כן המליץ על מינוי מומחה בתחום הפלסטי.

בית משפט קמא נימק סירובו למינוי המומחה הנוסף בכך שאזכור יחיד לאסימטריה נמצא בסיכום ביקור אצל האורטופד ד"ר חלפון מיום 12.5.08. אילו טענה המבקשת לנכות פלסטית עקב האי סימטריה, הייתה מבקשת מינוי מומחה בתחום הכירורגיה הפלסטית בעת הגשת התביעה, ואף בבקשתה (המאוחרת) לא נטען כי האסימטריה נגרמה בגין התאונה. לפיכך מסקנת בית משפט קמא היא כי חוות הדעת של ד"ר פרידמן אינה מהווה כשלעצמה ראשית ראיה הדרושה לצורך מינוי מומחה בתחום הכירורגיה הפלסטית.

אכן, ב"כ המערערת הפנה ובצדק לתיעוד נוסף לאחר התאונה המזכיר נפיחות בירך, אך צדק בית משפט קמא שהתובעת עצמה לא התלוננה בכתבי טענותיה על הפרעה תפקודית עקב הממצא של הנפיחות. יתר על כן, מעיון בנספחים עולה, כי עם קבלת חוות הדעת של המומחה בתחום האורטופדי, לא נתבקש מייד מינוי מומחה נוסף, רק לאחר שהורה בית משפט קמא לצדדים להגיש ראיות, נזכר ב"כ המבקשת להגיש בקשה "מינוי מומחה רפואי ולהארכת המועד להגשת ראיות התובעת".

ערה אני לפסיקה כי בתי המשפט מגלים גישה ליברלית בתחום מינוי מומחים רפואיים, וכאשר הדברים אינם חד משמעיים, בית משפט נזהר שלא לקפח זכויות של מבקש על ידי מניעת מינוי מומחה רפואי (ראה ברע"א 1338/90 שיק נ' מטלון פד"י מ"ד (2), 216-218).

כן מניח בית המשפט שנכות הנובעת מצלקות הינה נכות תפקודית, אלא שבמקרה דנן לא מדובר בצלקות אלא בנפיחות ומיקום הבליטה הוא במקום נסתר.

בנסיבות אלה, הפעיל בית משפט קמא את שיקול דעתו, ובמיוחד כשהתובעת עצמה לא התלוננה על הפרעות תפקודיות, ומצא שלא למנות מומחה נוסף.

לא במהרה יתערב בית משפט של ערעור בשיקול דעתו של בימ"ש קמא בעניינים הנוגעים לסדרי הדין.

יתר על כן, לקחתי לתשומת לבי כי ב"כ המשיבים הביע הסכמתו כי בית המשפט יתרשם בעצמו מהאסימטריה באזור ירך ימין ויחווה דעתו בעניין. מכאן אני מסיקה כי למעשה המשיבים מוכנים להניח שמדובר בתוצאה של התאונה עצמה.

המחלקת שנותרת, אפוא, היא בהשלכות של פגם אסתטי (ללא צלקות ממש), במקום נסתר, שבית משפט אף הוא יכול להתייחס להשלכותיו.

משכך, ומאחר ולא מצאתי בנסיבות העניין כי שיקול דעתו של בית משפט פגום במידה המצדיקה התערבות שתביא לעיכוב ושיבוש ניהול התיק במצב אליו הגיע, אני מוצאת שלא להתערב בהחלטת בית משפט קמא.

הבר"ע נדחית.

בנסיבות, אין צו להוצאות.

ניתנה בלשכתי, היום, כ"ג אדר א תשע"א, 27 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.

המזכירות תודיע לצדדים.

יהודית שיצר, שופטת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: