עטיה נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.לפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 6.3.13 אשר קבעה את נכותו הצמיתה של המערער בשיעור 6.25% החל מיום 1.1.10 (להלן: "הוועדה").

רקע עובדתי

2.המערער הגיש תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה ולתשלום תגמול נכות בגין פגיעה מיום 16.12.09, אשר הוכרה כתאונת עבודה.

3.ועדה רפואית מדרג ראשון אשר התכנסה לדון בעניינו של המערער ביום 6.6.11 קבעה למערער 100% נכות זמנית לתקופה שמיום 7.12.09 ועד ליום 13.12.09 ו- 6.25% נכות צמיתה החל מיום 1.1.10 לפי הפירוט כדלקמן:

10% לפי סעיף ליקוי 35 (1) (ב) בניכוי מצב קודם בשיעור 5% לפי סעיף ליקוי 35 (1) (א)- (ב) מותאם, והפעלת תקנה 15 ברבע.

4.המערער הגיש ערעור על החלטת הוועדה הרפואית מדרג ראשון לוועדה רפואית לעררים. ועדה רפואית לעררים אשר התכנסה לדון בערר ביום 21.7.11 ואשר סיכמה את דיוניה ביום 1.11.11 דחתה את הערר והותירה על כנה את החלטת הוועדה הרפואית מדרג ראשון.

5.על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 21.7.11 הגיש המערער ערעור לבית הדין בתיק ב.ל. 46086-12-11.

6.במסגרת הדיון אשר התקיים בתיק ב.ל. 46086-12-11, הגיעו הצדדים להסכמה, אשר מצאה ביטויה בפסק דין שניתן ביום 30.4.12, בו נקבע כדלקמן:

"עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) על מנת שהוועדה תפעל כדלקמן:

א.תתייחס למכתבו של פרופ' עטר מיום 17/04/2011 אשר העניק למערער 10% נכות לפי סעיף 37 (7) (א).

ב.הוועדה תקבע את נכותו של המערער בהתאם לממצאים שמצאה ולאחר מכן תערוך חשבון עובר ושב כמקובל בהתאם להלכת "מרגוליס" שם נקבע: "שעה שמחייבים את הנפגע בגין מצב קודם, יש להצביע על סמך נתונים מוכחים מה היה המצב הקודם וכיצד נוצר, דהיינו הוכחת המצב הקודם מותנית בתשובה לשאלה, אם היה נבדק המבוטח ע"י הוועדה לפני קרות תאונת העבודה, בשים לב כי מדובר במחלת מקצוע אשר הוכרה בדרך המיקרוטראומה, כלום היה נקבע לו שיעור נכות על פי סעיף מסעיפי הליקויים? רק במידה והתשובה לשאלה זו הינה חיובית, ניתן לנכות את שיעור הנכות שהיה נקבע למערער בטרם התאונה משיעור נכותו הכולל. הוועדה תפרט ותנמק כדבעי במידה ותמצא, כי יש לנכות מצב קודם ותפרט על סמך מה יש לנכות מצב קודם בהתאם להוראות הלכת מרגוליס".

ג.הוועדה תזמן את המערער ובאת כוחו לדיון בפניה ותאפשר להם לטעון את טענותיהם בעניינים דלעיל".

7.בהתאם להנחיות שבפסק הדין מיום 30.4.12, התכנסה הוועדה לדון בעניינו של המערער ביום 20.5.12 וקבעה כי היא אינה משנה את החלטתה הקודמת.

8.על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 30.4.12 הגיש המערער ערעור לבית הדין בתיק ב.ל. 60622-07-12.

במסגרת הדיון אשר התקיים בתיק ב.ל. 46086-12-11, ניתן ביום 14.1.13 פסק דין, בו נקבע כדלקמן:

"עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לערערים (נפגעי עבודה) על מנת שתיתן דעתה כי התיעוד בוועדה מיום 1.11.11 עליו נסמכה, מתייחס לכאבי גב ממועד מאוחר לתאונה. הוועדה תשקול בשנית עמדתה בנוגע לניכוי מצב קודם תוך שתצביע על נתונים מוכחים ממועד קודם לתאונה. הוועדה תזמן את המערער ובא כוחו ותאפשר להם לטעון את טענותיהם בנוגע לניכוי מצב קודם (ההדגשה במקור- א.ס.)" (להלן: "פסק הדין").

9.בהתאם להנחיות שבפסק הדין מיום 14.1.13, התכנסה הוועדה לדון בעניינו של המערער ביום 6.3.13. הוועדה קבעה כי היא חוזרת על קביעתה לפיה נכותו של המערער הינה בשיעור 10% לפי סעיף ליקוי 35 (1) (ב), בניכוי 5% מצב קודם לפי סעיף ליקוי 35 (1) בין (א) ל- (ב) מותאם והפעילה את תקנה 15 ברבע.

על החלטה זו הוגש הערעור שלפני.

טענות הצדדים