עטיה ואח' נ' קלמנוביץ

החלטה

המשיבים הגישו תובענה נגד המשיב בקשר לחילוקי דעות שהתגלעו ביניהם בקשר להסכם מכר שנכרת בין הצדדים בקשר לרכישת מקרקעין ובעיקר בקשר לחלוקת המגרש.

במהלך שמיעת הראיות הגיעו הצדדים ביום 11.9.11 להסכמה בדבר חלוקת המגרש והפעולות שיש לנקוט לצורך ביצוע החלוקה בהמשך להסכם שנכרת ביניהם בעת הרכישה וההסכמה זו קיבלה תוקף של פסק דין.

חילוקי הדעות לא הסתיימו וביום 1.2.12 ניתן על ידי תוקף של פסק דין להסכם פשרה נוסף שנחתם בין הצדדים שהיווה תוספת להסכם השיתוף מיום 3.2.10.

גם בקשר ליישומו של הסכם זה התגלו והתגלעו חילוקי דעות בין הצדדים ובעיקר בקשר להריסה שהיה על המשיבים לבצע.בקשר לחילוקי דעות אלו הוגשה ע"י המבקש ביום 12.2.13 :"בקשה לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט".

לאחר שהוגשו תגובות נקבע דיון ליום 2.7.13 אלא שביום 30.6.13 הודיעו לי צדדים כי הצדדים הגיעו להבנה לביצוע הפעולות שהיה עליהם לבצע והן בוצעו בפועל ולכן יתייתר הדיון וכל שנותר במחלוקת היה שאלת ההוצאות בקשר אליהן הגישו הצדדים סיכומים.

בדרך כלל, יש רגלים לטענה, לפיה מקום בו נמחקת בקשה על ידי המבקש לפני ברורה ובטרם ניתנה בה הכרעה, יישא דווקא מגיש ההליך בהוצאות להן גרם לבעל הדין שכנגד.
יחד עם זאת, זה הכלל אך לא בכל מקום בו חוזר בו המבקש מההליך, יש לחייבו בהוצאות שכן עצם העובדה כי המבקש מחק בקשתו מבלי לקבל הסעד אותו ביקש, אינה מעידה בהכרח כי הבקשה לא הייתה מוצדקת.יישומו של העיקרון נבחן בכל מקרה לנסיבותיו ולעובדות הרלוונטיות שבו, תוך בחינת הצידוק שהיה בהגשת הבקשה מלכתחילה והסעד שקיבל המבקש בפועל, ובין היתר, בשים לב לשאלה מדוע חזר בו יוזם ההליך מההליך שהגיש.

בענייננו המבקש שביקש למחוק את ההליך, מבקש לחייב את המשיבים בהוצאות, וגם לבקשה זו יש בסיס על פי הדין, שכן במקרים בהם בעל דין חוזר בו מבקשתו לאחר שבא על סיפוקו, אין הוא מחויב, על פי רוב, בהוצאות והמשיב אף עשוי להתחייב בהוצאותיו של המבקש.

מצד שני, כאשר יוזם ההליך מבקש למחקו, מבלי שזכה לסעד אותו ביקש, נקודת המוצא היא כי המבקש הוא שיישא בהוצאות להן גרם לבעל הדין שכנגד, שכן יש בכך כדי להעיד, על פני הדברים, כי הגשת הבקשה לא הייתה מוצדקת מלכתחילה.

מדובר, עם זאת, בהנחה הניתנת לסתירה, כאשר הנטל לעשות כן מוטל על יוזם ההליך (ראו, בש"א 8396/06 בנק הפועלים בע"מ נ' ארטיפו בע"מ ([פורסם בנבו], 13.2.007); ע"א 11788/05 סגל נ' בן ארצי ([פורסם בנבו], 8.11.2006)).

יש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו וליישם את אמות המידה הנזכרות תוך התאמה לנתוניו של כל מקרה.

במקרה דנן, אמנם, אין מחלוקת כי הבקשה נמחקה ביוזמת המבקש מבלי שהתבררה לגופה, אך מחיקה זו התבקשה/נתמכה ע"י המשיבים.

המדובר בהסכם סבוך לחלוקת מגרש שהיה כרוך בהריסת חלק מבית.

ההסכם נכרת בשלבים שחלקם נכרתו בין כותלי בית המשפט .

מטיעוני הצדדים עולה כי ייתכן שהחלק שלא בוצע לטענת המבקש ושהוא נושא הבקשה לביזיון, נבע משריפה שארעה במח' ההנדסה של עירית הוד השרון.

לטענת המשיבים הביצוע היה תלוי גם בחתימה על מסמכים שהיה על המשיב לחתום כדרישת הועדה המקומית והוא לא חתם וכמו כן הצדדים נחלקו ביניהם בשאלת ההוצאות/מימון עלות ההריסה.

צו לביזיון מטרתו לתקן את הטעון תיקון ובהתאם לדין מטרתו "צופה פני עתיד".

אני שמח שהצדדים הגיעו להבנה גם בפעם זו ואשר היה אמור להתבצע התבצע.

כאמור, הצדדים חלוקים ביניהם בשאלת הגורמים לעיכוב ולא ניתן לשלול בעניין זה, לפחות חלק מטענות המשיבים כי "כוח עליון" או פעולות שהיו תלויות במבקש עיכבו את הביצוע .