עח"ק 64459-01-15 מקורות חברת מים בעמ נ' הרשות הממשלתית למים וביוב ואח' עח"ק 5669-02-15 נשר – מפעלי מלט ישראליים בע"מ נ' מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב

הרקע לבקשה:

לפני בית הדין לענייני מים בקשת מקורות חברת מים בע"מ (להלן: "מקורות" או "העוררת") להורות לרשות המים להמציא מסמך שעל דבר קיומו העיד מר גלעד פרננדס בישיבה שהתקיימה ביום 22.12.15. המסמך נערך לפני כשנתיים וחצי ועוסק בניתוח ההיבט הכלכלי של מהלך העברת צרכני קצה של מקורות לתאגידי המים והביוב. המסמך ככל הנראה תומך במהלך וההחלטה שהתקבלה בין היתר בעקבותיו הינה נשוא העררים המאוחדים.

לבית הדין למים הוגשו שני עררים, אשר נקבע כי ידונו במאוחד, נגד החלטת המשיבים 1 – 2 המורה על ביטול רישיון אספקת המים של מקורות (העוררת בעח"ק 64459-01-15) ישירות לנשר מפעלי מלט ישראליים בע"מ (להלן: "נשר") (העוררת בעח"ק 5669-02-15) והמורה כי שירותי אספקת המים לנשר יתבצעו על ידי תאגיד המים רמלה בע"מ (להלן: "תאגיד המים"). כמו כן, במסגרת הערר שהגישה מקורות עוררת היא נגד החלטת המשיבים 1 – 2 לבטל את רישיון האספקה שלה בנוגע לשני צרכנים גדולים נוספים – בית הסוהר רמלה אילון (להלן: "שב"ס") ובית העלמין הבריטי והעברת שירותי אספקת המים לתאגיד המים.

הטענות העיקריות של העוררות במסגרת העררים שהוגשו הן טענת מקורות כי קיים מהלך כולל של המשיבים 1 – 2 להעביר את שירותי אספקת המים לצרכנים ממקורות לתאגידי המים כאשר מקורות תישאר בסופו של דבר ספקית הולכת המים בלבד וטענת נשר כי העברת אספקת המים לנשר לידי תאגיד המים תגרום לירידה באיכות השירות שנשר מקבלת (בהתחשב בכך שמדובר בצרכן גדול מאוד של מים) וכן לגידול העלויות הצפויות לנשר בגין אספקת המים.

המשיבים 1 – 2 טוענים בתשובה לערר כי בהתאם לחוק תאגידי מים וביוב, בתחום המוניציפאלי תאגיד המים אמור לספק לכל הצרכנים את שירותי המים ואין ספק שתאגיד המים שבנדון יכול לעמוד בדרישות הצרכן.

המשיב 3, תאגיד המים, טוען גם הוא כי אין ספק כי הוא יכול לעמוד באספקת שירות המים לנשר באותה איכות שנשר רגיל אליה וכי העוררות מתנגדות להעברת שירותי המים לתאגיד המים מטעמים כלכליים בלבד.

טענות הצדדים בבקשה:

כאמור, מקורות מבקשת להורות לרשות המים להמציא מסמך שעל דבר קיומו העיד מר גלעד פרננדס, שנערך לדבריו לפני כשנתיים וחצי, ואשר עוסק בניתוח ההיבט הכלכלי של מהלך העברת צרכני קצה של מקורות לתאגידי המים והביוב.

רשות המים טוענת כי אמנם קיימים ברשותה מספר מסמכים שנערכו בידי מר פרננדס, לרבות מסמך שנערך ביוני 2013 ואשר עוסק בבחינה כלכלית של סוגיית העברת צרכנים ממקורות לספקים מקומיים, ואולם עסקינן במסמכים פנימיים חסויים שאין מקום להורות על גילויים, בפרט לא בהליך דנא ולא בשלב בו מצוי ההליך ובנסיבות בהן כל קו הטיעון בדבר העדר קיומה של חוות דעת כלכלית טרם קבלת ההחלטה הינו בבחינת הרחבת חזית שהרשות מתנגדת לה.

לטענת רשות המים, מדובר במסמך מני מסמכים רבים שנערכו במהלך התנהלות הרשות למימוש המדיניות בדבר העברת צרכני הקצה ממקורות לתאגידי המים והביוב. לכן נטען כי אין כל טעם לעמוד על דרישת העיון דווקא במסמך זה. כן נטען כי מדובר במסמכים פנימיים שנערכו בידי העד פרננדס בתוקף תפקידו כעובד הרשות, האמון על ההיבטים הכלכליים הכרוכים בתפקידי ובסמכויות הרשות, כסמנכ"ל הכלכלה שלה. נטען כי המסמך נמנה על סוגי המסמכים הפנימיים שנועדו ושמשו מצע לדיון ועמדה מקצועית למקבלי ההחלטות בנושאים שונים, דוגמת נושא העררים שבנדון.