עזרן ואח' נ' אמסלם ואח'

החלטה

בקשה למתן הוראות להורות לבורר ולמשיבים לקיים את חלקה השני של הבוררות.

רקע עובדתי

המבקש 1 (להלן - "המבקש") הינו בעל השליטה במבקשת 2 .פעילותם העסקית המשותפת של המבקש ושל המשיבים 1-2 (להלן - "המשיבים") החלה עם רכישת קרקע על חוף ימה של אשקלון, בהשקעה משותפת אשר הסתכמה במיליוני דולרים, במטרה לבנות עליה בית מלון ודירות נופש. בהמשך הוקם מערך שלם של חברות וחברות בת זרות, הלוא הן המשיבות 3-8, (להלן - "החברות") אשר המניות בהן הוחזקו בשרשור ע"י בעלי הדין, לצורך רישומן כבעלים של המגרשים שאמורים היו להירכש לצורך המיזם. המלון הוקם והזכויות בו מוקנות לחברה המשיבה 8. המלון הושכר, ועל פי הנטען, צובר הפסדים. בין הצדדים נתגלעו סכסוכים רבים אשר הולידו מספר הסכמי פשרה שנערכו בחו"ל, תביעה בבית משפט בפריז ולבסוף הבוררות בישראל.

הבוררות

הבוררות התנהלה לפי דין תורה בפני כבוד הרב מנדל שפרן שליט"א (להלן:"הבורר"). עזרן תבע להצהיר על חלקו באחזקות בחברות המשיבות וכן תבע מהמשיבים דמי ייזום. המשיבים, שלפי טענתם הזרימו לפרויקט סך של כ- 28,000,000 דולר, הרבה מכפי חלקם, בעוד שעזרן השקיע רק סך של 2,700,000 דולר, דרשו מעזרן השבת סך של 4,912,212 דולר.

פסק הבורר

הבורר שהינו רב וגדול בתורה, נכנס לעובי הקורה ולעומקה של המחלוקת המסחרית, בדק מסמכים רבים ושמע עדויות. בסוף ההליך קבע הבורר את שיעור חלקו של המבקש במשיבה 8 לפי שלוש חלופות: 14%,14.25% או 15%, ואפשר למשיבים לקנות את חלקו בה בהערכת שווי של 10,000,000 יורו. הבורר דחה את דרישת המבקש לדמי ייזום, ובמקביל דחה אף את הדרישות הכספיות שהועלו ע"י המשיבים נגדו. המבקשים הגישו תביעה בה עתרו להצהיר על בטלותו של פסק הבורר, התביעה נדחתה והפסק אושר.

הבקשה למתן הוראות

לאחר שבפסק דין מיום  10.1.2012 אישרתי את פסק הבורר, הגישו המבקשים בקשה למתן הוראות בה עתרו להורות לבורר ולמשיבים להשלים את הליך הבוררות על דרך מימוש זכותו לערער על הערכת השווי של המשיבה 8, לפיה יפורק השיתוף, זכות שנקבעה לטענתו ע"י הבורר עצמו.

המשיבים מתנגדים לבקשה. לדבריהם, המבקש לא עמד במועדים שנקבעו ע"י הבורר, אשר קצב לו שבועיים ימים, ומשכך פקעה זכותו לחלוק על הערכת השווי וזו הפכה חלוטה. עוד נטען על ידם כי מכתבו של המבקש מיום 10.2.11 אינו יכול להיחשב כערעור ומשזה לא הוגש, לא ניתן להגישו עוד.

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה וזאת מחמת הנימוקים הבאים:

1. בפסק הבוררות הורה הבורר על פירוק השיתוף באמצעות מתן אפשרות לכל צד לרכוש את אחזקות הצד שכנגד, כמעין הליך ב.מ.ב.י. כברירת מחדל העמיד הבורר את הערכת השווי של החברה כולה על 10,000,000 יורו (סעיף ו'(א) לפסק) . בד בבד קבע הבורר כי לא קיבל מבעלי הדין הערכות בכתב, וגם אלו שנשמעו בעל פה "לא היו הערכות הראויים לסמוך עליהם", ועל כן הערכתו לעיל הינה "בסיס" בלבד וכהתבטאותו "ולכן קבלתי בקשתו [של המבקש] ואני משאיר פתוח לערעור בעניין שווי החברה כאמור בפס"ד סעי' ו" (סעיף 1 (ד) להנמקות). ואם עדיין נותר ספק הבהיר הבורר כי "...יהיה  לתובעים זכות להודיע עד שבועיים שמערער על מחיר זה" (סעיף ו'(ב)לפסק).

2. הנה כי כן, הבורר קבע ברחל בתך הקטנה ובאופן שאינו משתמע לשתי פנים כי במסגרת הדיון בפניו בתביעות ההדדיות לא נשמעו ראיות בנוגע לשווי החברה, ומשבפסק דינו הורה על פירוק השיתוף בדרך של קניית צד את אחזקות רעהו, והערכתו נקבעה רק על יסוד הערכת הצדדים בעבר שווי של אחוז אחד, הוא מאפשר למבקש לערער על הערכה זו, ואם ינצל זכות זו, תקום גם למשיבים זכות הערעור.

3. נספח 4 לבקשה הינו מכתב מיום 10.2.11 בו כתב המבקש לבורר כי: "היות וכבוד הרב נתן לי זכות לערער עד שבועיים מתאריך פסק הדין שניתן ב-31.1.11 ואני קיבלתי זאת ביום 2.2.11", ובו עתר להורות למשיבים להמציא לו מספר מסמכים "כדי לקבל את התמונה הנכונה להחלטתו הסופית של הרב על כל המשתמע בזה בבוררות".

ממכתב זה ניתן בהחלט להבין כי המבקשים מנצלם את זכותם להגשת ערעור. המבקש איננו עו"ד ומשכך אין להקפיד עמו על ניסוח המכתב ועל כי לא הגיש הודעת ערעור פורמאלית. רוח הדברים מלמדת כי המבקש איננו משלים עם הערכת השווי ומבקש לערער עליה.

משהמבקש טען כי פסק הבורר נמסר לו ביום 2.2.11 וטענתו זו לא נסתרה, הרי שהמבקש עמד בזמנים שנקצבו לו להודיע באם בדעתו לערער על הערכת השווי.

4. כבוד הבורר הרב עזרן איננו שופט ואין לפרש את המונח ערעור, שננקט על ידו ככתב בית דין המוגש לביהמ"ש והנושא כותרת ערעור. כוונת הבורר הייתה כי מאחר ובעלי הדין לא המציאו במהלך הבוררות ראיות לעניין הערכת השווי של המשיבה 8, ניתן יהיה לפתוח את הבוררות מחדש על דרך דיון בסוגיה חשבונאית זו בלבד, וכדבריו "אני משאיר פתוח". אין מקום לדרוש מהמבקש להגיש כתב ערעור מסודר, ולענייננו די היה כי יודיע לבורר כי איננו משלים עם ההערכה שנקבעה על ידו וכי ברצונו להגיש ראיות בסוגיה זו.

5. אציין כי הבורר לא דחה את בקשת המבקשים לשלב ב', ולא קבע כי להבנתו לא קיימת אפשרות לפתוח לדיון את נושא הערכת השווי, אלא רק השיב למבקש כי המשיבים מתנגדים לבקשה, ומאחר וממילא מה שיחליט "יגיע לבימ"ש מצידך או מצידם"- מבקש הוא "שבימ"ש יחליט על סמכותי".

יוטעם כי מההקשר יש להסיק כי בנוקטו במינוח "ערעור" לא נתכוון כבוד הבורר לערעור של ממש, אלא לשלב שני של הבוררות, מעין חלוקה לשלב ראשון- חבות/אחריות, ושלב שני-  גובה הפיצוי. העובדה שהבורר הכתיר את הפסק הראשון בכותרת "פסק דין" לא סותמת את הגולל על מתן אפשרות לבירור השלב השני, בהינתן שזו הוענקה מפורשות ע"י הבורר, באופן שעם מימוש הזכות הפך הפסק הראשון לפסק ביניים.