עזרא נ' גז - פסקדין

פסק דין

1.התובע, יליד 1955, נהג במקצועו. הנתבע חקלאי המנהל עסק לגידול, לאבחלה ולשיווק בננות וכן להובלת פירות וירקות ולשיווקם בסיטונאות. התובע ייקרא להלן: עזרא, והנתבע: גז.

במועד הרלוונטי לתובענה היה גז מעבידו של עזרא. בין השניים נתגלעו חילוקי דעות בעטיים באו יחסי העבודה לקצם. כל אחד מהנצים טוען כי משנהו עשה מעשים שנועדו להביא להפסקת יחסי עובד-מעביד. גז טוען כי עזרא עשה מעשים כדי לגרום לפיטוריו ולזכות בפיצויי פיטורין. עזרא מצדו טוען כי גז ניסה במעשיו להניעו להתפטר וכך להימנע מלשלם לו פיצויי פיטורין. על רקע מחלוקת זו התרחש האירוע המהווה את עילת התובענה.

2.ביום 16.6.11 התקיימה פגישה בין עזרא לבין גז במשרד עורך דינו של האחרון. גז היה יוזם הפגישה, אשר נועדה להביא לסיום יחסי עובד-מעביד בדרכי נועם. מסיבות שאין צורך לפרטן הסתיימה פגישה זו בלא כלום, ולכן הזמין גז את עזרא להיפגש עמו במשרדי בית עסקו במושב גבע כרמל.

3.ביום 17.6.11 הגיע עזרא לבית העסק ונפגש עם גז במשרדו. לפי הנטען בכתב התביעה, במהלך הפגישה ביקש ממנו גז לחתום על מסמכים שונים. עקב סירובו לעשות-כן בטרם יעיין בהם ויתייעץ עם מאן דהו אחר, החל גז "..שהינו גדל גוף וצעיר מהתובע בשנים לחבוט ולהלום בעצמה בתובע. הנתבע באכזריותו הרבה לא שעה לתחנוניו של התובע שיחדול בו ממעשיו, המשיך להלום בתובע עוד ועוד, תוך שהוא מפליא בו את אגרופיו.." ולאחר שגז נרגע "..לפתע שוב איבד הנתבע את שלוות רוחו והסתער על התובע פעם נוספת תוך שהוא מפליא בו את מכותיו..".

אירוע זה ייקרא להלן: התקיפה.

4.גז מכחיש את טענותיו של עזרא. לדבריו, פגישתם לא התנהלה אמנם על מי מנוחות ושניהם הרימו את קולם, ברם בשום שלב שהוא לא תקף את עזרא ולא התכוון לעשות-כן. לגרסתו, מלכתחילה הגיע עזרא למשרדו מתוך כוונה ליצור פרובוקציה ולגרור אותו לעימות. הראיה, הגיע מצויד במצלמה נסתרת. לאחר שעזב את משרדו צולם במצלמות האבטחה של בית העסק, ושם נצפה עזרא כשהוא מתהלך ללא קושי, נכנס לרכבו ואף מתחיל בנסיעה. רק לאחר שהבחין באמבולנס שהזמין, ירד מהרכב ונכנס לאמבולנס.

5.להשלמת התמונה ייאמר, כי עזרא הגיש נגד גז תלונה במשטרה, ולאחר חקירה החליטה זו על סגירת התיק בלא שגז הועמד לדין פלילי.

6.בכתב ההגנה טען גז כי התקיפה הנטענת נובעת מיחסי עובד-מעביד, ולכן מסורה הסמכות להכריע במחלוקת לבית הדין לעבודה. היות שעזרא הגיש תובענה נגדו לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, סבר כי מן הראוי להשהות את הדיון בתובענה דנן עד להכרעה שם.

עם סיום ההליך בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, שנתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה בין בעלי הדין, הגיש גז בקשה לדחיית התובענה על הסף מחמת מעשה בי-דין, שנדחתה מטעמים דיוניים.

מעשה בי-דין

7.לטענת גז, נושא התקיפה היה חלק מהמחלוקת שהוכרעה בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה. לדבריו, בתביעתו שם פירט עזרא בפרטי פרטים את התקיפה הנטענת, וכאשר הגיעו הצדדים לידי הסכם פשרה שסיים את כל המחלוקות בין השניים, כלל הסדר זה את אירוע התקיפה הנטענת.

8.אין לקבל טענה זו. לצורך ההכרעה בסוגיה התעלמתי מהעובדה כי לא נטען בכתב ההגנה מעשה בי-דין, ולכן לא הועמדה פלוגתא זו להכרעה.

9.בהתאם לסעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט- 1969 מוסמך בית הדין האזורי לדון בתביעות "בין עובד או חליפו למעביד או חליפו שעילתן ביחסי עובד ומעביד, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]".

10.בענייננו מדובר בתובענה שעילתה בעוולה לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: פקודת הנזיקין). לפיכך הסמכות לדון בה מסורה לבית המשפט, ולא לבית הדין לעבודה. לכן, גם אם בכתבי בי-דין שהוגשו לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה הוזכרה התקיפה, ואף פורט האירוע בפרטי פרטים, אין הדבר משפיע על הסמכות העניינית של הטריבונלים השונים.

אמנם נכון, אירוע התקיפה הנטענת התרחש על רקע מחלוקת שמקורה ביחסי עובד-מעביד, ברם יחסים אלה אינם חלק מעילת התובענה דנן, וכדי שתתקיים עוולת התקיפה לפי פקודת הנזיקין, אין נפקא מינה הרקע למעשה.

11.לא זו אף זו, מעיון בהסכם הפשרה, אשר קיבל תוקף של פסק דין בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, עולה כי מטרתו היה לסיים אך ורק את המחלוקות שמקורן ביחסי עובד-מעביד. וכה נאמר בחלקו הרלוונטי של הסכם הפשרה:

"1. לסילוק מלא סופי ומוחלט של כל תביעות התובע [עזרא] כנגד הנתבעים [גז] ו/או מי מטעמם, ומבלי להודות באמור בתביעה, ישלמו הנתבעים לתובע סך של 45,000 ₪ נטו.

2...

3...