עזרא ואח' נ' כדורי ואח'

האם פרוטוקול הסדר גישור, שנחתם על ידי צדדים לסכסוך משפטי, מהווה הסכם מחייב, שלא ניתן לחזור מסכום התמורה הנקוב בו? זוהי השאלה המרכזית הניצבת לפני בהליך זה.

רקע

1. בין הצדדים להמרצת הפתיחה מתנהל בבית משפט זה (אצל חברי כב' השופט גייפמן) הליך אזרחי (ת.א. 8957-06-14) לפירוק שיתוף בנכס מקרקעין (להלן: הנכס או המקרקעין). המקרקעין המדוברים לא ישכנו בדד; בנוי עליהם מבנה מסחרי ובו קומת קרקע המושכרת לסופר-מרקט ולחנות לממכר מזון, ואילו הקומה השנייה מושכרת לאולם אירועים. המשיבים מס' 4-1 להמרצת הפתיחה (להלן: המשיבים) מעוניינים לממש את זכויותיהם במקרקעין, ולקבל תמורה בעבורן.

מערכת היחסים המשפטית בין הצדדים הינה מסועפת למדי, ואין צורך לעמוד על כל פרטיה לשם הכרעה במחלוקות הקיימות בהליך זה. המבקשים מס' 3-1 להמרצת הפתיחה (להלן: המבקשים) והמשיב מס' 5 (להלן: אפי) הם שותפים בחלקים שווים (25% כל אחד) במבקשת מס' 4 (שותפות "ברייט ווייאט הול אולמות לשמחות ואירועים" (להלן: השותפות)), המשכירה חלק מהנכס לאולם האירועים. המקרקעין רשומים על שמם של המבקשים (25% כל אחד); וכן על שם משיב מס' 3 ואפי (12.5% כל אחד). השניים האחרונים מחזיקים בנאמנות חלק מהאחוזים שרשומים על שמם בעבור יתר המשיבים. ולכל מערכת היחסים הזו נכנס גם בנק לאומי לישראל בע"מ, שהוא המשיב מס' 6 להמרצת הפתיחה (להלן: הבנק או בנק לאומי), שטרח ורשם משכון על הזכויות במקרקעין.

2. ביום 12.4.15 הפנה בית-המשפט את הצדדים להליך גישור, שיעסוק בכל הסוגיות השנויות במחלוקת ביניהם. הוחלט כי הגישור יתקיים בפני עו"ד עמוס גבריאלי. הליך הגישור היה מקיף, ובמהלכו נדונה רכישת כלל זכויותיהם של המשיבים בקרקע, ובמבנה שעליה. ביום 23.2.16 חתמו המשיבים מס' 4-2, אפי, המבקשים 2-1, מיופה כוחו של המבקש מס' 3 ובאי כוח הצדדים דאז על מסמך שנשא את הכותרת "פרוטוקול הסדר גישור". זהו המסמך המצוי בליבה של המחלוקת בהמרצת הפתיחה שלפניי. לאור חשיבותו אציג את תוכנו בפירוט, וכך נכתב בו:

הצדדים הגיעו להסדר המסלק ומסיים את כלל המחלוקות ביניהם מכל מין וסוג ובכל זמן שהוא, נשוא כל התקשרות ו/או התדיינות ביניהם, בין היתר, כפירוטם בת.א. 8957-06-14 ו/או כל הנגזר והנובע ממנו וזאת מבלי שכל צד מודה ו/או מאשר אי אילו מטענות משנהו והכל במסגרת הליך של גישור שהתקיים בפני המגשר, עו"ד עמוס גבריאלי.

1. לסילוק מלא, סופי ומוחלט של כל תביעות ו/או דרישות ו/או טענות התובעים ו/או מי מהם ו/או כל מי מטעמם [...] ולסילוק מלא סופי ומוחלט של כל תביעות ו/או דרישות ו/או טענות הנתבעים [...] מסכימים בזאת הצדדים ומתחייבים כדלקמן:

א. התובעים 1,2,3 ו – 4 [הם המשיבים בהמרצת הפתיחה] יעבירו את מלוא זכויותיהם ו/או אחזקותיהם במקרקעין [...] ולרבות המבונים על גבי המקרקעין והשותפות המחזיקה המקרקעין [...] והכל כנגד קבלת סך מלא, סופי ומוחלט של [---- סכום ההסדר הושמט על-ידי שכן הוא פרי הליך גישור – ג.ג.] (להלן: "סכום ההסדר") מהנתבעים 1-4 [שהם אפי והמבקשים בהמרצת הפתיחה]. ככל שיחול מע"מ על סכום ההסדר ו/או חלק ממנו, יתווסף המע"מ על הסכום הרלוונטי וישולם ע"י הנתבעים 1-4 והכל כנגד חשבונית מס כדין [...].

ב. מובהר בזאת, כי זכויות ואחזקות התובעים הינן כדלקמן:

[...]

ב [האות ב' מופיעה פעמיים במקור- ג.ג.]. הצדדים מסכימים בזאת, כי על יסוד הסכמה זו יכין רואה חשבון-כלכלן שימונה ע"י המגשר הצעה כמו גם נוסח הסכם להעברת הזכויות וקבלת סכום ההסדר באופן אשר יהא בו כדי למזער ככל שניתן את עלויות המס החלות על העיסקה והכל במסגרת הוראות כל דין ועל פי כללי תכנון מס מותרים ושמרניים. רואה החשבון יפעל באופן בו הקטנת נטל המס אשר יחול על התובעים לא תבוא על חשבונם ו/או תגרע מזכויותיהם של הנתבעים ו/או מי מהם.

ג. הצעת רואה החשבון תועבר לעיון הצדדים ואלה יעבירו את התייחסותם בכתב אליה ויחליפו בהתאם תיקונים לטיוטא המוצעת.

ד. הצדדים יתכנסו במשרדו של המגשר במועד הקבוע לכך לשם חתימה על הסכם המעגן ונותן ביטוי לכלל ההסכמות הנ"ל.

ה. הצדדים ישאו בשכר טרחת רואה החשבון והמגשר בחלקים שווים ביניהם.

ו. עם חתימת הצדדים על הסכם סופי, יעביר המגשר הודעה לבית המשפט למתן תוקף של פסק דין להסדר וכן בקשה לדחיית כלל התביעות ההדדיות בבחינת מעשה בית דין.

ז. הצדדים ישתפו פעולה זה מול זה כמו גם מול רואה החשבון והמגשר לשם עריכת ההסכם הסופי והכל בתום לב, בדרך מקובלת ובשקיפות מלאה.

ולראיה באו הצדדים על החתום היום יום 23 בחודש פברואר 2016.

ולאחר חתימות הצדדים, חתם עו"ד גבריאלי על האישור הבא "הריני לאשר בזאת כי הסדר זה הושג במסגרת הליך של גישור שהתקיים בפניי ואני מאשר הסדר זה ומקיימו על פי הוראת תקנה 9(א) לתקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג-1993."