עזר נ' מאיר

לפניי תביעה כספית שעילתה עשיית עושר ולא במשפט.

רקע ועובדות רלוונטיות:                                                                  

1. הצדדים הם בעלי זכויות בבית משותף, בניין מגורים בן ארבע קומות (שלוש קומות הבנויות מעל קומת קרקע) ברחוב עמישב 60 בתל אביב, המצוי במקרקעין הידועים כגוש 6163 חלקה 152. התובעים הם בעלי זכויות בדירה המצויה בקומה הראשונה בבניין (להלן: "דירת התובעים"). הנתבע הוא בעל זכויות בדירה המצויה בקומת הקרקע בבניין (להלן: "דירת הנתבע" או "הדירה"). דירת הנתבע ממוקמת מתחת לדירת התובעים.
2. בשנת 2008 ניתן לתובעים – לבקשתם – היתר להרחבת דירתם בדרך של הוספת שני חדרים, ממ"ד וחדרי שירות (היתר הבנייה מצורף כנספח ב' לתצהיר התובע) (להלן: "הרחבת דירת התובעים" או "ההרחבה)". ביצוע ההרחבה בהתאם לתנאי ההיתר כלל הנחת תשתית בקומת הקרקע (מתחת לשטח ההרחבה) הכוללת קירות, ממ"ד ובניית קירות מעטפת בקומת הקרקע (להלן: "תוספת הבנייה בקומת הקרקע" או "תוספת הבנייה"). כתנאי למתן היתר הבניה, נדרשו התובעים לבצע את תוספת הבנייה בקומת הקרקע בד בבד עם ביצוע הרחבת דירתם (סעיף 2 לנספח ב' לתצהיר התובע).
3. התובעים ביצעו את הבנייה בשנת 2008, כאשר בשנת 2010, לדרישת הרשות המקומית, השלימו התובעים את בניית קירות המעטפת של תוספת הבנייה בקומת הקרקע.
4. בשנת 2013, כחמש שנים לאחר שהשלימו התובעים את בניית ההרחבה (וכשלוש שנים לאחר שהשלימו את מעטפת תוספת הבנייה), רכש הנתבע את דירתו מבעלי הזכויות הקודמים בה (להלן: "בעלי הזכויות הקודמים").

תמצית טענות הצדדים:

5. לטענת התובעים, הנתבע ביצע בנייה בדירתו ובמסגרתה סיפח את תוספת הבנייה בקומת הקרקע שנבנתה על ידם. הנתבע עשה שימוש בשלד תוספת הבנייה שנבנתה על ידם וכללה תקרה, עמודים, פלטות, קירות יסוד וקירות ממ"ד (סעיף 6 לכתב התביעה). תוספת הבנייה בקומת הקרקע כללה השלמת עבודות טיח חיצוני, לרבות הכנת פתחי חלונות בקירות המעטפת וזאת לצורך שמירה על חזית אחידה של הבניין. לטענתם, הנתבע התקין חלונות בפתחים שהוכנו על ידם וביצע עבודות גמר בשטח תוספת הבנייה. על כן, לשיטת התובעים על הנתבע להשיב להם סך של 128,232 ש"ח בגין "השימוש שעשה בשלד שבנו התובעים לצורך הרחבת דירתו" (סעיף 7 לכתב התביעה).
6. הנתבע טען מנגד, בין היתר, כי דין התביעה להידחות מחמת התיישנות. לטענתו, עילת התביעה נולדה בעת הקמת תוספת הבנייה בקומת הקרקע בשנת 2008. עוד טען כי היה על התובעים לדרוש את תמורת תוספת הבנייה בקומת הקרקע מבעלי הזכויות הקודמים בדירת הנתבע (סעיף 47 לכתב ההגנה). בנוסף, הנתבע טען כי יש למחוק את התביעה מחמת העדר עילה ובשל שימוש לרעה בהליכי משפט.

לגופם של דברים, טען הנתבע, בין היתר, כי הוא רכש את דירתו מבעלי הזכויות הקודמים בתמורה מלאה ותוך הסתמכות על כך שתוספת הבנייה מהווה חלק בלתי נפרד מהדירה ולאחר שהוצג לו, על ידי בעלי הזכויות הקודמים, כי הדירה נקייה מכל זכות של צד שלישי וכי במועד בו נמכרה לו הדירה תוספת הבנייה נכללה במחיר השבחת הדירה. לטענתו, התובעים ביקשו את התשלום לא אחת ממוכרי הדירה, אולם אלו סירבו לשלם בטענה כי לא השתמשו בתוספת ואף התנגדו להקמתה (סעיף 48 לכתב ההגנה). תוספת הבנייה בקומת הקרקע נעשתה על ידי התובעים לשם קידום אינטרס עצמי שלהם ועל כן, בהתאם לדין החל, הם אינם זכאים להשבת התשלום שהוצא על ידם. לבסוף, טען הנתבע כי עלויות הקמת תוספת הבנייה בקומת הקרקע לתובעים היו נמוכות מהסכום הנתבע על ידם בהליך זה. לחלופין, הוא טען כי ככל שיקבע שעליו לשלם לתובעים בגין תוספת הבנייה בקומת הקרקע, אזי יש לקזז, מכל סכום שיחויב בו, סך של 84,000 ש"ח בגין שימוש שעשו התובעים, החל משנת 2013, בשטח תוספת הבנייה בקומת הקרקע כמחסן.

ההליך:

7. ההליך החל להישמע בפני כבוד השופט אלקלעי וביום 18.5.2022 הועבר לשמיעה לפניי.
8. בית המשפט מינה ביום 7.12.2021 מומחה מטעמו בתחום השמאות, לצורך הערכת שווי התשתית אשר נבנתה על ידי התובעים ואשר הנתבע עושה בה שימוש. לאור טענות שהעלו הצדדים לעניין שכר הטרחה שהתבקש על ידי המומחה הנ"ל ולבקשתם, מינה בית המשפט מומחה אחר תחתיו – את המהנדס מר שמחה פלדמן (להלן: "המומחה"). חוות דעת המומחה הוגשה לתיק ביום 1.4.2022.
9. הצדדים הגישו ראיותיהם במסגרת תצהירי עדות ראשית. מטעם התובעים העידו התובע 1 וכן גב' שירלי שרעבי, בעלת הדירה שמעל דירת התובעים. מטעם הנתבע העיד הנתבע בעצמו.

ביום 7.2.2023 נחקרו העדים והמומחה נחקר על חוות דעתו. הדיון התקיים על דרך הקלטה (במסגרת הפיילוט הנערך במערכת בתי המשפט). ההפניות יעשו לתמליל הדיון מיום 7.2.2023, אשר הועלה לתיק ביום 22.3.2023. הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

דיון והכרעה:

10. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הראיות והדין החל, מצאתי כי דין התביעה להתקבל (אך לא בסכומה המלא). טענות אשר לא נדונו, נמצאו על ידי בלתי רלוונטיות להכרעה.
11. דרך הילוכנו בפסק דין זה תעבור בתחנות הבאות: תחילה אדרש לטענותיו המקדמיות של הנתבע לפיהן יש לסלק את התביעה בשל התיישנות ושימוש לרעה בהליכי משפט (חלק א' לכתב ההגנה). אקדים ואומר, כי לא מצאתי לקבל טענות אלו.