עזר נ' פורמנוב - פסקדין

החלטה

1.בפניי בקשה למניעת הטרדה מאיימת. הבקשה הוגשה ביום 21.5.12, ונקבע דיון במעמד הצדדים להיום.

2.המבקש טוען כי ביום חמישי האחרון ראה כי המחסן בבניין בו הוא מתגורר פתוח, תיאר לעצמו שהמשיב יהיה שם, נכנס למחסן ואז שאל אותו המשיב אם הוא עוקב אחריו, המבקש השיב לו שהמחסן שייך גם לו, המשיב היה עם מקדחה והתחיל לקלל את המבקש ברוסית וירק על הרצפה לכיוון של המבקש כנטען, וכן דחף את המבקש עם המקדחה פעמיים. המבקש טוען כי כל הזמן המשיב שולח אליו מבטים מאיימים, ולפני שלוש שנים אף איים עליו ברצח. המבקש מודה כי סף הגירוי שלו הוא נמוך, וכי הוא חזק ויש לו כוח בידיים, וכי הוא מתאפק ועוצר את עצמו בכוח, והיה והמבקש יתפרץ לדבריו, המשיב יהיה בסכנת נפשות.

3.המשיב אכן מאשר כי היה במחסן, וכי המבקש נכנס אחריו למחסן. הוא מכחיש כי הוא תופס את מרבית השטח במחסן, וטוען כי חילק את המחסן חצי חצי ומשתמש רק בחצי שלו. הוא הכחיש כי ביום חמישי האחרון החזיק מקדחה ביד או כי דחף את המבקש או קילל אותו. המשיב טען כי הוא לא דיבר עם המבקש ומסר למבקש כי אם ימשיך להטריד אותו הוא יתלונן נגדו במשטרה. המשיב הכחיש כי איים על המבקש ברצח לפני שלוש שנים, ומסר כי המבקש מסוכסך עם כל השכנים בבנין. הוא מסר מכתב של שכנות טובה מטעם שכניו בבניין, וכן עשה רשימה של התיקים בהם היה המבקש מעורב עד כה, 9 במספר, נגד השכנים שמספריהם הוא: 3520-10-10, 44722-07-10, 9612-03-12 ,44511-04-12, 50974-02-12, 3731-10, 6050-09-09, 5243-04-10, 4133-05-10.

4.לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים שהוגשו ע"י המשיב שוכנעתי כי היחסים בין הצדדים מתוחים מאוד ויש צורך בהתערבות בימ"ש כדי להרגיע את הרוחות. שוכנעתי כי המשיב אכן תרם את חלקו בהתלקחות המצב, ואני מאמינה למבקש כי המשיב קילל אותו ברוסית, ואולי אף ירק לעברו, אך אני מאמינה גם למשיב כי המבקש עקב אחריו לתוך המחסן, דבר שהביא להסלמת המצב ביניהם, ואני מאמינה למשיב כי המבקש צעק והתפרץ עליו בתוך המחסן.

אם כך עולה כי כל האירוע האחרון היה ביוזמתו של המבקש, והמשיב תרם להסלמת המצב בהתנהגותו.

5.מקובלת עליי טענתו של המשיב כי המבקש מסוכסך עם חלק גדול משכניו, וחלק מהתיקים אשר הפנה אליהם נדונו אף בפניי, בחלק מהמקרים ניתנו על ידי צווים למניעת הטרדה מאיימת נגד המבקש לטובת שכנים אחרים, וההתרשמות הכללית היא שהמבקש אכן מסוכסך עם השכנים, מטריד אותם בחלק גדול מהמקרים, וגורם לבעיות ולאווירה מתוחה בבניין.

6. המבקש גם מודה שסף ההתגרות שלו הוא נמוך, ואף יש בדבריו בפניי משום איום סמוי או גלוי כנגד המשיב בכך שאם המבקש יאבד שליטה על עצמו, יהיו חייו של המשיב בסכנה. אם כך ברור כי המבקש שרוי במצוקה נפשית, קשה לו לשלוט בעצמו, סף הגירוי שלו נמוך כטענתו, והדבר עלול לסכן את השכנים. כל התנהגות שאינה לרוחו של המבקש עלולה לגרום להתפרצות זעם בצורה מוגזמת שאינה פרופורציונאלית לנסיבות המקרה.

7.לאור כל האמור לעיל, יש מקום לתת צו הדדי אשר ירגיע את הרוחות בבניין, בעיקר את רוחו של המבקש כנגד המשיב, לפיכך אני אוסרת על המבקש והמשיב כדלקמן:

א.להטריד אחד את השני בכל דרך ובכל מקום.

ב. לאיים אחד על השני.

ג.לפגוע בפרטיותו אחד של השני בכל דרך שהיא.

ד. ליצור אחד עם השני כל קשר בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר.

ה. לשאת או להחזיק נשק, לרבות נשק שניתן לו מטעם רשות ביטחון או רשות אחרת מרשויות המדינה.

החלטה זו תעמוד בתוקף עד יום 28.11.12

אינני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, ח' סיון תשע"ב, 29 מאי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: