עזר אלפסי נ' אדרי ואח' - פסקדין

פסק דין

תביעה לשיפוי התובעת בגין נזקים אשר אירעו לה כפועל יוצא מתאונת דרכים מיום 25/2/10.

1. לטענת התובעת, עת נסעה התובעת במועד הנקוב בנתיבי איילון, פגע בה הנתבע 1 בזדון מאחור. לטענת התובעת כפועל יוצא מהפגיעה נגרמו נזקים לרכב בו נסעה וכן, נזקים לגופה. התובעת מעמידה את תביעתה על סך 31,200 ₪.

2. לטענת הנתבעים , אין הנתבע 1 מכיר את התובעת, הוא פגע ברכב בו נסעה במהירות אפסית במהלך נסיעה בפקק בנתיבי איילון, בבחינת "מכת נשיקה". הנתבעת לא הוכיחה קיומו של נזק כלשהו ואף לא תמכה תביעתה ולו בראשית ראייה לעניין הנזק. יתרה מכך, משעמדה התובעת בקשר עם הנתבע 1 הוא הסכים לפוגשה על מנת לבחון את הנזק אשר אירע לה , לטענתה ואולם, עת הגיע למקום המפגש לא הייתה בו התובעת וניסיונותיו להשיגה טלפונית עלו בתוהו. זאת אף זאת, ממילא התובעת אינה הבעלים של הרכב ומשכך, ככל שנגרם לרכב נזק כלשהו על הבעלים לתובעו. לאור האמור לטענת הנתבעים יש לדחות את התביעה.

3.במסגרת הדיון בפני העידו התובעת והנתבע 1 . לאחר ששמעתי את העדויות ועיינתי בכתבי הטענות הנני מוצאת כי דין התביעה להדחות ולהלן יפורטו טעמי.

4.אמנם נכון כי עסקינן בתביעות קטנות ואולם, בגם בבית המשפט זה, מוטלת החובה על התובע להוכיח את תביעתו בבחינת "המוציא מחברו עליו הראייה". הנטל המוטל על התובע הינו להוכיח את כלל רכיבי תביעתו ובכלל זה את עצם קרות האירוע, את אחריותו של הנתבע לאירוע , את הנזק אשר אירע לו וקשר סיבתי בין הנזק הנטען לבין לאירוע.

התובעת במקרה שבפני , לא הוכיחה ולו בראשית ראייה דבר מלבד טענתה, אשר אינה מוכחשת, כי רכבו של הנתבע פגע ברכב בו נסעה בנתיבי איילון בתאריך הנקוב.

תחילה, התובעת הודתה כי הרכב בו נסעה אינו רכב שלה אלא רכב של קרוב משפחה שלה , אשר היא סירבה לנקוב בשמו וכן, סירבה כי יצטרף כתובע . לאור האמור, ממילא אין לתובעת הזכות לתבוע את הנזקים אשר אירעו לרכב הואיל ולא מדובר ברכוש שלה. למעלה מן הצורך אציין כי התובעת לא הביאה כל ראייה בכדי לתמוך בנזק – כך, התובעת לא הביאה חוות דעת לתמיכה בנזק, התובעת לא הביאה הצעת מחיר בכדי לתמוך בנזק והתובעת אפילו לא הביאה תמונות התומכות בקיומו של נזק כלשהו. אציין כי התובעת טענה כי תיקנה את הנזק ואולם, לא היה בידה להציג קבלות המעידות על תיקון כאמור. זאת אף זאת, הנני מקבלת כאמינה את טענת הנתבע ולפיה אין הוא מכיר את התובעת ולא פגע בה בזדון כלשהו אלא בשגגה . כן, הנני מקבלת כאמינות את טענותיו ולפיהן , בתחילה דרשה ממנו התובעת סכום של 200 ₪ ומשהסכים, העלתה בכל פעם את דרישותיה עד שהגיעה לסכום התביעה – דהיינו 31,200 ₪ ועדותו ובהתאם לה קבעה עימו התובעת להיפגש על מנת להציג בפניו את הנזקים לרכב ואולם, התובעת לא הגיעה למפגש.

באשר לנזקי הגוף להם טוענת התובעת – הרי שגם לענין זה התובעת לא הציגה כל ראייה התומכת בטענתה ולפיה נגרם לה נזק גופני כלשהו כפועל יוצא מהתאונה. כך, לשאלתי האם הלכה לבית חולים בעקבות התאונה השיבה בשלילה. זאת ועוד, לתביעתה צירפה התובעת אישור רפואי , מאוחר למועד התאונה, ממנו עולה כי סבלה מחיידק בקיבה – אישור אשר ברי כי אין בו בכדי לתמוך בנזק כלשהו.

5.אשר על כן ומשלא הוכחה התביעה – התביעה נדחית. לאחר ששקלתי ולפנים משורת הדין אינני עושה צו להוצאות.

6.רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים מיום המצאת פסק הדין.

7.המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר.

ניתן היום, ט"ז כסלו תשע"א, 23 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.

+ התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: