עזורי נ' אטל ואח'

פסק דין

לפניי תביעה בגין נזקי תאונת דרכים.

התובע טוען, כי הוא ביקש לפנות ימינה ברחוב בוגרשוב פינת רחוב טשרניחובסקי בתל אביב. הנתבעת 1, שרכבה על קטנוע, נהגה בחוסר זהירות, עקפה אותו מימין בצומת שבו יש נתיב נסיעה אחד ופגעה בו.

בכתב ההגנה טענו הנתבעות, כי הנתבעת 1 רכבה על קטנוע ברחוב בוגרשוב בתל אביב מכיוון מזרח למערב. הנתבעת 1 נהגה במהירות המותרת ובהתאם לתנאי הדרך. התובע נסע לפניה ולפתע, ללא כל התראה וללא איתות, "חתך" ימינה לרחוב טשרניחובסקי וחסם את נתיב נסיעתה. כתוצאה מכך, הוא התנגש עם צדו הימני של רכבו בצדו השמאלי של הקטנוע. לאור זאת, היא טוענת, כי האחריות מוטלת על כתפי התובע.

בדיון שהתקיים לפניי אמר התובע, כי הבחין בנתבעת 1 במראה וכי הוא היה במצב עצירה. לדבריו, הוא אותת על מנת לפנות ימינה והנתבעת 1 פגעה בו בצד, מהכנף האחורית עד הכנף הקדמית, תוך שהיא דוחפת את המראה ושוברת אותה. לדבריו, במקום התאונה יש נתיב אחד והוא היה בצד הימני של הנתיב, כי הוא רצה לפנות ימינה. הוא אף אותת ימינה. היה לאירוע עד – הולך רגל שראה אותו.

הנתבעת 1 אמרה, כי נסעה ישר בנתיב הימני, כאשר התובע היה לפניה. לפתע, התובע חתך את נתיב נסיעתה. לדבריה, היא ראתה את התובע לראשונה במראה שלה, כאשר היה במקביל אליה. היא לא ראתה שהתובע אותת. היא המשיכה ישר, כאשר לפתע הוא פנה.

בדיון הגיש נציג הנתבעת 2 את ההודעות שנמסרו על ידי התובע והנתבעת 1 לחברות הביטוח שלהם (סומנו נ/1 ו- נ/2).

על אף שהתובע טען כי יש עד, אשר ראה את אירוע התאונה ויכול לתמוך בגרסתו, הוא ויתר על עדותו וביקש, כי בית המשפט יפסוק על סמך החומר הקיים בתיק.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את טיעוני הצדדים, החלטתי לחלק את האחריות לתאונה על שני הנהגים המעורבים ולהטיל את מירב האחריות על התובע.

אני מעדיף את גרסת הנתבעת 1 על פני גרסת התובע. גרסתו של התובע בהודעה שמסר לחברת הביטוח שלו שונה מהגרסה אותה הוא הציג בדיון. בהודעתו לחברת הביטוח הוא טען, כי כאשר פנה ימינה, אופנוע פגע ברכבו. מגרסה זו עולה כי התובע היה בנסיעה. לעומת זאת, בדיון הוא טען, כי היה במצב עצירה כאשר אירעה התאונה.

כאמור לתובע היה עד – הולך רגל, שראה את אירוע התאונה ויכול היה לתמוך בגרסתו. התובע ויתר על העדתו. כלל ידוע הוא שמי שנמנע מהבאת עדים שיכולים לתמוך בגרסתו חושש מעדותם.

התרשמתי, כי התובע ביקש לפנות ימינה ובמהלך ביצוע הפנייה לא הבחין, כי הנתבעת 1 רוכבת על האופנוע מימינו. לאור זאת אירעה התאונה.

עם זאת, לא מצאתי לנכון לפטור את הנתבעת 1 מאחריות לתאונה. התרשמתי שהיא נסעה בצד הימני של הנתיב ולא במרכזו, כפי שצריך היה. בנסיבות אלה, יש לייחס לנתבעת 1 רשלנות תורמת. בנסיבות העניין, קביעת רשלנות תורמת לתובעת בשיעור של 35% הינה סבירה, וכך אני קובע.

לאור זאת, רשאי התובע לקבל פיצוי בשיעור של 35% מנזקיו. סכום נזקיו המוכח, בהתאם לחוות דעת השמאי ולרבות שכ"ט השמאי, עומד על 9,330 ₪. לפיכך, הנתבעות, ביחד ולחוד, ישלמו לתובע סך של 3,266 ₪. הסכום ישולם בתוך 30 יום בתוספת ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום הגשת כתב התביעה ועד התשלום בפועל.

לאור התוצאה שאליה הגעתי, אינני עושה צו להוצאות.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן להגיש בקשת רשות לערער לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, ב' תמוז תש"ע, 14 יוני 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: