עזבון יורשיו המנוח עבדאלרחמאן נזאל ואח' נ' מדינת ישראל - פסקדין

החלטה

1.תחילה אבקש להתנצל בפני הצדדים על העיכוב במתן ההחלטה.

2.לפניי בקשה להורות למשיבים להפקיד ערובה להבטחת הוצאות המבקשת, בהתאם להוראות תקנה 519 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

3.עסקינן בתביעה שהוגשה על ידי עיזבון המנוח חוסאם עבאלרחמאן נזאל, אשר נורה למוות ביום 20.5.90 על ידי כוחות הבטחון על פי הנטען, בהיותו בן 15 שנה. העזבון מונה את אימו של המנוח ושני אחיו ושתי אחיותיו. האירוע התרחש במהלך האינתיפאדה הראשונה.

4.דיון

מושכלות יסוד הוא שתחולתה של תקנה 519 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, מעוררת התנגשות בין שתי זכויות יסוד, זכות הגישה לערכאות וזכות הקניין, וכי על בית המשפט לערוך את האיזון המתבקש בין שתי הזכויות הנ"ל.

המבחנים ליישומה של תקנה 519 (א) נקבעו בשורה של פסקי דין, והם מתמצים בשניים: סיכויי התביעה וסיכויי הגביה ( כך קבעתי בבש"א (חיפה) 14479/07, מדינת ישראל - משרד הביטחון נ' אל נג'אר נזמי בן פאוזי ז"ל ואח', תק-של 2007(4), 20396 ,עמ' 20397 ).

5.באשר לסיכויי התביעה - כל אחד מהצדדים העלה טענות "טובות" לכאורה לביסוס תביעתו/הגנתו, אולם ברי הוא כי בשלב מקדמי זה שבו כל מה שמונח בפני בית המשפט מתמצא בכתבי טענותיהם של הצדדים המתבססים על טענות כלליות, לא ניתן לקבוע מסמרות בעניין, ולא ניתן לאמוד בצורה מושכלת את סיכויי ההצלחה של כל אחד מהצדדים. על כן, אין במבחן של סיכויי התביעה בשלב הזה, בכדי להטות את הכף לטובת מי מהצדדים לעניין הצורך בהחלתה של תקנה 519 (א) על המקרה שבפנינו.

6.מכאן עובר הדגש על סיכויי הגביה. הלכה פסוקה היא כי תובע המתגורר מחוץ לתחומי השיפוט של מדינת ישראל ואין בידו להצביע על נכסים במדינת ישראל מהם יוכל הנתבע להיפרע את הוצאותיו, יחוייב בהפקדת ערובה. הלכה זו הוחלה בשורה ארוכה של פסקי דין גם על תושבי הרשות הפלסטינית המתגוררים בשטחים שאינם נמצאים בשליטת מדינת ישראל, בשל הקשיים הנוצרים בגביית חובות ואכיפת פסקי דין ( ראה רע"א 2146/04 מדינת ישראל נ' עזבון המנוח באסל נעים איברהים ואח', פ"ד נח(5), 865 ).

7. בענייננו, אין חולק כי המשיבים הינם תושבי קבאטיה נפת ג'נין, וכי לא הצביעו על נכסים במדינת ישראל מהם תוכל המבקשת להיפרע את הוצאותיה, ומשכך יהיה עליהם להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיה של המבקשת.

8.אולם, להבדיל מהצורך בהפקדת ערובה שלגביו נאמרה "המילה האחרונה" בהתאם להלכה הפסוקה, הרי תנאי הערובה והיקפה הם עניין הנתון לשיקול דעתו של בית המשפט, ונבחן על פי נסיבותיו של כל מקרה ומקרה.

בבקשתה ובתגובתה, הפנתה המבקשת למגמה המסתמנת בפסיקה ולפיה יש לחייב בהפקדת ערובה ריאלית המבטאת את העלויות הריאליות של ניהול התביעה על ידי המבקשת. אולם לדעתי אין בחיוב כנ"ל בכדי לענות על האיזון המתבקש בהחלת תקנה 519 הנ"ל, משני טעמים:

א.גישה כנ"ל מגלמת בתוכה הנחה שלפיה סיכויי ההגנה מובטחים יותר מאשר סיכויי התביעה, וברי הוא כי אין זה המצב נכון לשלב שבו נמצא בירור התביעה דנן.

ב.על אף כובד משקלה של זכות הקניין של המבקשת, הרי אין לשכוח את העקרון שלפיו אין חוסמים שערי בית משפט בפני בעל דין מחמת עניו או מקום מושבו, ומשכך, גם הערובה צריכה לגלם בתוכה את האיזון המתבקש, ולהיות "ריאלית" אף מבחינתו של התובע, שכן יוזכר כי התביעה שהוגשה מגלה עילה ולוּ לכאורה, וסיכוייה בשלב הזה אינם פחותים מסיכויי ההגנה, ומשכך, אין זה רצוי לחסום את דרכם של התובעים לבית המשפט על ידי חיוב בהפקדת ערובה בלתי ריאלית מבחינתם.

9.בענייננו, התביעה הוגשה על ידי אימו של הקטין המנוח ואחיו כמתואר לעיל. לא הוברר בשלב הזה אם אב המשפחה נמצא בחיים או לא, ולא הוכח מהן מקורות ההכנסה של המשפחה. עם זאת, בבואי לקבוע את הערובה, הנני לוקחת בחשבון את רמת החיים הממוצעת לנפש באזור בו מתגוררים התובעים, ומעמידה את הערובה שעל התובעים להפקיד בקופת בית המשפט להבטחת הוצאות המבקשת, על סך של 10,000 ש"ח.

10.ברצוני להעיר כי אין זה מן הנמנע שהמבקשת תגיש, במידת הצורך, בקשה נוספת זהה בשלב מתקדם יותר של המשפט, כאשר העובדות יהיו יותר נהירות לכל הצדדים לרבות לבית המשפט.

11.הערובה תופקד תוך 90 יום מהיום, שאם לא כן תימחק התביעה.

ניתנה היום, י"ח שבט תש"ע, 02 פברואר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: