עזבון פלוני ואח' נ' אלמוני

פסק דין

כללי

1.בין הצדדים נטושה מחלוקת בשאלה האם סכום שהועבר לחשבון הבנק של הנתבע ורעייתו מקורו בכספי המנוח, שיורשיו תובעים עתה את השבתו, ואם כן, האם ניתנו הכספים כהלוואה או כמתנה.

העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת

1.התובעים הנם ילדיו של המנוח פלוני ז"ל (להלן: המנוח) ויורשיו על פי דין. ביום 22.1.02 ניתן צו ירושה על ידי הרשם לענייני ירושה בחיפה לפיו כל אחד מהם יורש שליש מעזבונו. המנוח והנתבע היו גיסים - האחרון נשוי לאחותו של הראשון.

2.במועד הרלוונטי לתובענה היה המנוח גרוש מאם ילדיו. בשנת 1993 או בסמוך לכך עזב את בית המשפחה בזכרון יעקב ועבר להתגורר בעיר נתניה עם אחייניתו, אז עולה חדשה מברזיל, שם הקימו עסק משותף (מינימרקט), שנסגר בשנת 1997, עת הסתיים הקשר בין השניים. בעקבות זאת, שב המנוח לצפון הארץ ועבר להתגורר ברמת ישי בבית משפחת אחותו, שהנתבע הוא בן זוגה כאמור, למשך שנתיים ומחצה (לגרסת התובעים אביהם המנוח התגורר בבית הנתבע במשך כשנה וחצי בלבד, ברם גרסתם זו אינה נתמכת בראיה בלתי תלויה ואף נסתרה בעדות העד שלמה צורף מטעמם - ראה עמ' 29 ש' 33-32). בתום תקופה זו עבר המנוח להתגורר בדירת אמו סוליקה לסרי (להלן: סוליקה) בקרית מוצקין, שם התגורר עד לפטירתו בשנת 2001 כתוצאה ממחלה קשה בה לקה.

הבית בזכרון יעקב, שהוקם זמן לא רב קודם לעזיבת המנוח, נותר בחזקת גרושתו וילדיו.

3.סמוך לפני שהמנוח החל להתגורר עמם השלימו הנתבע ורעייתו את בניית ביתם החדש ברמת ישי. כתוצאה מהבנייה, עקב הסתבכות עם הקבלן, נקלעו בני הזוג למצוקה כלכלית וצברו חובות, גם לבנקים. לגרסת הנתבע, חשבונות הבנק המשותפים לו ולרעייתו הוגבלו סמוך למועד זה.

4.ביום 11.3.93 פתחה סוליקה חשבון מספר ****** בבנק הפועלים בע"מ סניף קרית מוצקין (להלן: החשבון ובנק הפועלים בהתאמה), בו הופקדו כספים שהוחזקו בתוכניות חסכון. ביום 20.4.97 לאחר שובו לאזור הצפון צורף המנוח כאחד הבעלים בחשבון יחד עם אמו סוליקה.

5.ביום 13.9.98 נטלו סוליקה, המנוח והנתבע הלוואה על סך 150,000 ₪ מבנק הפועלים. על פי המצוין במסמך "כתב התחייבות להחזרת הלוואה מיום 13.9.98" מטרת ההלוואה "גישור לת. [תכנית] חסכון". בהתאם לחוזה ההלוואה בינם לבין הבנק התחייבו הלווים להחזיר את קרן ההלוואה בתשלום אחד שעתיד היה להתבצע ביום 31.5.99, תחנת יציאה של תוכנית החסכון. משך ההלוואה אפוא היה תשעה חודשים ממועד נטילתה ובפרק זמן זה נשאה ריבית בשיעור נקוב, אותו התחייבו הלווים לשלם מידי חודש בחודשו במשך כל תקופת ההלוואה, עד להשבת הקרן.

סכום ההלוואה הופקד במלואו בחשבון הנתבע בבנק דיסקונט.

6.אף כי הלווים היו שלושה, אין חולק כי רק הנתבע נתן הרשאה לבנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן: בנק דיסקונט) בו ניהלו הוא ורעייתו חשבון, לחייב את חשבונם בתשלום חיובי הריבית החודשים. מחמת מצבו הכלכלי כיבד בנק דיסקונט את ההרשאה לתשלום במשך חודשיים בלבד. הריבית שולמה על ידי המנוח והנתבע השיב לו את מה ששילם, אם כי לא באופן סדיר.

7.ביום 31.5.99, בהגיע מועד פרעון ההלוואה, הועבר סך של 151,851 ₪ מהחשבון בו היתה מופקדת תכנית החסכון לסילוק קרן ההלוואה, וכן ריבית של חודש אחד שלא שולמה על ידי הנתבע.

8.המנוח הלך לבית עולמו בשנת 2001.