עזבון המנוח זאב חנן ואח' נ' משטרת ישראל/ שירות בתי הסוהר

החלטה

בפניי בקשה לפטור מהפקדת ערבון.

המבקשת 2 הנה אמו של המנוח זאב חנן ז"ל, שנטל את חייו בגיל 24 בהיותו עצור בבית הכלא אוהלי קידר. לטענת המבקשים, מחדלי קליטה ואבחון מצד שירות בתי הסוהר וכן התעלמות מהתראות האם וחברתו של המנוח, אפשרו למנוח להתאבד ולא מנעו ממנו לעשות כן. זאת, לאחר שניתנו התראות במשטרה בדבר מצבו של המנוח וכוונתו לשים קץ לחייו אם ייעצר.

לטענת ב"כ המבקשים, מצבה הכלכלי של המבקשת 2 הנו בכי רע, היא אינה עובדת ומתקיימת מגמלת הבטחת הכנסה. המבקשת 2 ובתה הקטינה גרות בדירה בדמי מפתח, ולמבקשת 2 אין כל רכוש. לדבריה, חשבון הבנק אליו נכנסת הגמלה מצוי ביתרת חוב, וזאת בנוסף להלוואות שהמבקשת 2 מחזירה מידי חודש. לטענתה, אין באפשרות המבקשת 2 לפנות ולהסתייע בחברים או בבני משפחה. נטען כי אחיו של המנוח, שהשתחרר מצה"ל ושנישא לאחרונה, מתגורר בשכירות עם אשתו, אך משכורתו אינה מספיקה להוצאותיהם וחשבונו מצוי ביתרת חוב. ב"כ המבקשת מוסיפה כי בתביעה ובהגשת הערעור, לא שולם שכר טרחה, שכן סוכם כי שכר הטרחה, ייגזר מסך הפיצויים שיפסקו. לדידה, סיכויי הערעור מצוינים, ולאור מצב הכלכלי הקשה, ביהמ"ש מתבקש להתחשב במצבם של המבקשים, ולא לפגוע בזכותם לפנות לערכאות.

לטענת המשיבה, המבקשת 2 לא נימקה מדוע אין ביכולתה להיעזר בחוג קרוביה וכן נטען כי תדפיסי הבנק שצורפו מתייחסים לחודשים פברואר ומרץ 2013 בלבד, בנוסף לא ידוע אם עומדים לרשותה חסכונות או פקדונות נוספים כלשהם. מכאן, שקשה ללמוד בהסתמך על נתונים אלו בלבד, על העדר יכולתה הכלכלית של המבקשת 2 לגייס את סכום הערבון. המשיבה מוסיפה כי העובדה שלא נפסקו הוצאות ממשפט בביהמ"ש קמא אין, בהם כדי להביא למתן פטור מערבון בנסיבות העניין. לטענתה, ניהול הליך הערעור כרוך במשאבים מטעם המדינה ומדובר בכספי ציבור, ולדידה, סיכויי הערעור נמוכים, שכן עיון בערעור מלמד כי רובו ככולו מכוון להתערבות בממצאים עובדתיים.

ב"כ המבקשים טענה בתגובה כי המבקשת 2 מתגוררת בדירת עמידר בדימונה, ללא כל רכוש או חסכונות, וכל הכנסתה מסתכמת בגמלת הכנסה בסך 2,500 ₪ וכן קצבת ילדים בסך 175 ₪. לדבריה, המבקשת 2 מחזירה הלוואות בסך 386 ₪ בחודש ואין באפשרותה אפילו להחזיר חוב שהיא חבה לעיריית דימונה. היא מציינת כי המבקשת 2 הצהירה שאין באפשרותה לגייס את סכום הערבון ממעגל קרוביה, והתייחסה לכך שהיא לא שילמה אגרה ולא שילמה שכר טרחה. לטענת ב"כ המבקשים, המבקשת 2 שכלה את בנה 3 ימים לאחר שנעצר בתוך כתלי בית הסוהר של המדינה, שהיה בידיה למנוע את ההתאבדות, לולא השאירה אותו לבד בתאו ולולא דאגה כי רופא, עו"ס או פסיכיאטר יראו אותו. לטענתה, אין כמעט כל מחלוקת בענין המסכת העובדתית והערעור נסוב סביב התייחסות שירות בתי הסוהר למידע ולנתונים שהיו לפניהם ולמסקנות שנדרשו להסיק ממכלול הנתונים. לדידה, ההסברים שניתנו בפסק הדין אינם משכנעים, ואינם נותנים מענה מספק למחדלים ולהפרת נהלי הקליטה. לטענתה, הערעור מכוון בעיקרו לשאלה, כיצד המשיבה הרימה את נטל ההוכחה לאי קיומה של רשלנות מצדה, אם העד החשוב ביותר, לא הובא לעדות.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל חלקית.

מטרת הערבון היא לתת למשיבים מענה להוצאותיהם אם יידחה הערעור. השיקולים שיש לשקול לצורך מתן הפטור מהפקדת ערבון הם מצבו הכלכלי של המבקש וסיכוייו של ההליך אותו יזם להתקבל (ראה בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי , 17.10.2007 (להלן- "עניין ורנר ")). התנאים לפטור הם מצטברים, ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור.

בעניין זה נקבע, כי קיים שוני בין תכלית האגרה לבין תכלית הערבון, כך שפטור מאגרה אינו גורר באופן אוטומטי פטור מערבון ותיתכנה תוצאות שונות לשתי בקשות הפטור ( בש"א 6411/11 אייל שני נ' עו"ד ארז חבר, נאמן לנכסי החייב 3.10.2011; עניין ורנר , שם). לכן, בשונה מהבקשה לפטור מתשלום אגרה, אין די בהוכחת העדר יכולת כלכלית אישית של מבקש הפטור ועליו להראות בנוסף כי סיכויי הערעור טובים (ראה רע"א 2630/10 עמוס וסרמן נ' אילנה פורט , 22.8.2010).

במקרה דנן, לאחר עיון בבקשת המבקשים, בתצהיר המבקשת 2, ובמסמכים שצורפו בתמיכה, שוכנעתי כי המבקשת 2 אכן נעדרת יכולת כלכלית, וזאת לאחר שתמכה בקשתה באסמכתא המעידה על זכאותה לגמלת הבטחת הכנסה, וכן, לאחר שהציגה הסברים המניחים את הדעת, לעניין מימון שכר טרחת עורכת דינה, ולעניין ניסיונותיה לגיוס הכספים מחוג קרוביה, כנדרש בפסיקה. יחד עם זאת, בבואו של ביהמ"ש לבחון את הבקשה לפטור מהפקדת ערבון, עליו לתת את הדעת על הוצאותיו של הצד שכנגד. לפיכך, לאחר שבחנתי את ההליך שלפניי, שקלתי את מכלול השיקולים הנוגעים בעניין, בחנתי את מיהות הצדדים, מהות ההליך ומידת מורכבותו, וסיכויי הערעור, נחה דעתי, כי יש מקום להפחית את שיעור הערבון הנוהג, ולהעמידו בנסיבות הענין על סך של 1500 ש"ח בלבד.

הערבון יופקד עד יום 1.6.13 שאם לא כן יועבר התיק לדחיה.

ניתנה היום, א' סיון תשע"ג, 10 מאי 2013, בהעדר הצדדים.

ראובן שמיע, רשם התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: