עזאיזה נ' מדינת ישראל - פסקדין

החלטה

לפניי בקשה לבטול פסילה מנהלית בת 60 יום, שניתנה ביום 10.9.13 בגין אחריותו של המבקש לגרימת תאונת דרכים.

טיעוני הצדדים

המבקש טען כי מדובר בתאונה ללא נפגעים, וזו לו הפעם הראשונה שמעורב בתאונה. עוד ציין כי הוא נכה, אב למשפחה המונה 6 נפשות, והוא מסיע את אשתו החולה לטיפולים שונים במרפאת הכפר. הוא המפרנס היחיד והמסיע את בני משפחתו לכל צרכיהם, ובכלל זה לוקח את ילדיו לבתי הספר בהם הם לומדים.

ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אחריות של המבקש לתאונה, שנבעה מכך שפנה פניית פרסה במקום אסור. התנהגותו מהווה סכנה לשלום הציבור, הגם שעברו איננו מכביד. עוד הפנתה לתיעוד הרפואי ביחס לפגיעה במבקש עצמו.

דיון והכרעה

עיינתי בתיק החקירה ומצאתי כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אחריותו של המבקש לגרימת התאונה. המבקש ביצע פניית פרסה, במקום בו פנייה כזו אסורה. אוטובוס שהגיע ממול, לא הספיק לעצור ופגע ברכבו של המבקש. המבקש נחבל בחזהו, פונה באמבולנס לבית החולים, שם התלונן על כאבים בחזה, ושוחרר לאחר בדיקה תוך המלצה על מנוחה ואנלגטיקה. נגרם נזק לשני כלי הרכב.

בהודעתו אישר המבקש את ההתרחשות המתוארת לעיל, כפי שנמסרה גם ע"י נהג האוטובוס ועד נוסף, שאף טענו כי המבקש שוחח בטלפון הנייד בשעת ביצוע הפנייה, מה שהמבקש מכחיש.

עוד השיב לשאלת החוקר כי סבר שמותר לבצע שם פניית פרסה, אך משהראה לו החוקר תמונות מהזירה השיב: "עכשיו אני יודע שאסור לי. אני עשיתי טעות. מה שקרה קרה ואני מצטער על זה (ש' 21).

לקצין הפוסל אמר: "אני אדם חולה יצאתי בנס מהאירוע הזה".

כפי שאמר המבקש לקצין – אך בנס לא נגרמו תוצאות קשות יותר מאלה שנגרמו בפועל.

מסוכנותו של המבקש נלמדת מאופן התנהגותו אשר גרמה לתאונה.

המבקש הורשה לנהיגה בשנת 1981 ומאז צבר לחובתו 10 הרשעות קודמות, אחרונה משנת 2003. עברו איננו מעיד על מסוכנות רבה.

למרות הקושי הנובע מפסילת רשיונו של המבקש, אני סבורה כי החלטת הקצין סבירה וראוייה, וכי תקופת צינון בת 60 יום הולמת בנסיבות האירוע, ולכן אני דוחה את הבקשה.

המזכירות תעביר החלטתי זו למבקש בפקס מס' 04-6702899 וכן לתביעה.

ניתנה היום, י"ג תשרי תשע"ד, 17 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: