עונשי מאסר בפועל ל-3 תושבי ירושלים בגין תקיפה בנסיבות מחמירות של נהג מונית ערבי ממניע גזעני - פסקדין

הנאשמים הורשעו על יסוד הודאתם במסגרת הסדר טיעון בעבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות בשל חבלה במזיד ברכב, שתיהן ממניע גזעני. במוקד הדברים תקיפתו של נהג מונית ערבי שבמוניתו נסעו הנאשמים תוך כדי הנסיעה ועל רקע ויכוח בנושאים אחרים, החלו הנאשמים בקריאות גזעניות שהמשכן בתקיפתו הפיזית של המתלונן. בעקבות התקיפה עצר המתלונן את מוניתו בתחנת אוטובוס ונמלט ממנה. נאשם 3 רדף אחרי המתלונן והרחיקו מהמקום. הנאשמים בעטו במונית ונאשם 1 נעמד על מכסה המנוע שלה, בעט בשמשה הקדמית וגרם לניפוצה.

כתוצאה ממעשה הנאשמים נגרמו למתלונן מכות יבשות בראשו ונפיחות באצבע יד ימין, וכן נגרם למונית נזק בשווי 1,300 ₪.

אין צורך להכביר מילים על חומרתם של המעשים ועל כיעורם. אין צורך גם לומר שמעשים מסוג זה מחייבים ענישה משמעותית ומרתיעה, הן כלפי העושים והן כלפי הכלל, זאת בשל נפיצותה המצערת של התופעה ההולכת וגוברת במקומותינו.

יחד עם זאת, מדובר בענישה מוסכמת במסגרת הסדר טיעון וזאת על רקע קשיים ראייתים.

בנסיבות אלה, קיימת ועומדת הלכת פלוני ע"פ 1958/98 פ"ד נז(1) 577 (2002), המורה את בית המשפט כלל לקיים הסדרי טיעון בשל הפערים הקשורים בחשיבותם ובמעמדם. וכן לרקע המגמה העקרונית לעודדם. סטייה מן ההסדר תעשה במקרים חריגים ונדירים בלבד, ועל בית המשפט לשקול בין היתר את האינטרס הציבורי שבהשגת הודית הנאשם וקבלת אחריותו למעשיו.

בנוסף, הואיל ואציין כי ההסדר הושג במסגרת גישור שנערך בין כותלי בית המשפט, מוסד שראוי לעודדו וגם טעם זה מצטרף לטעמים התומכים באישור ההסדר.

בכל הנוגע ליחס שבין תיקון 113 לבין הלכת פלוני, נאמר בע"פ 512/13 פלוני נ' מדינת ישראל (30.9.13), כי אותה הלכה אינה עומדת בסתירה לתיקון 113. וכי גם אם העונש שעליו הוסכם בהסדר הטיעון איננו ראוי לפי מבחן ההלימה, עדיין יש לכבד את ההסדר אם התביעה ערכה איזון מתאים בין ההקלה שניתנה לנאשם לבין התועלת הציבורית שהייתה כרוכה בהסדר.

לנוכח ההסברים שניתנו סבורני כי במקרה דנן נערך אותו איזון על ידי התביעה, ויש מקום לכבד את ההסדר.

לאור האמור, אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים:

נאשם 1: 11 חודשי מאסר בפועל החל מיום מעצרו (הודעה מוסכמת תימסר לבית המשפט עד ליום 5.1.15).