עונשו של מורשע בעבירות של חברות ופעילות בהתאחדות בלתי חוקית יעמוד בעינו - פסקדין

כתב האישום שהוגש נגד העורר מייחס לו עבירה של חברות ופעילות בהתאדות בלתי מותרת וכן ביצוע שירות עבור התאחדות כאמור, ונטען בו כי העורר היה חבר באוסרה של ארגון "הג'מעה האיסלמיה" (להלן הארגון) באוניברסיטת בית לחם, ובמסגרת זו נטל חלק בתעמולת בחירות עבור אותה התאחדות ואף שכנע את אחת הסטודנטיות להיות אחראית על תעמולת הבחירות עבור אותו ארגון בקרב הסטודנטיות באוניברסיטה. בימ"ש קמא החליט על מעצרו עד תום ההליכים, ועל כך הערר שבפני. לדברי הסנגור אין די ראיות לאשמתו של העורר ולכן היה מקום להורות על חלופת מעצר בעניינו, ואילו לטענת התביעה אין מקום להתערב בהחלטת בימ"ש קמא.

שקלתי את טיעוני הצדדים ועיינתי בחומר החקירה. עד תביעה 2 מציין בעדותו כי "חמיד חמיד חסאן" היה אתו באוסרה של הארגון ואף נטל חלק בתעמולת הבחירות מטעם הארגון באוניברסיטת בית לחם. העד מציין כי אותו "חמיד חסאן" הוא בן 22, והוא שכנע את אחת הסטודנטיות להיות אחראית על תעמולת הבחירות בקרב הסטודנטיות, והיא הסכימה. העד זיהה את אותו חמיד חסאן במסדר זיהוי תמונות, ולאחר מכן מסר לו החוקר כי זיהה את חמיד מחמד צומאן, שהוא העורר שבפנינו. באותה עדות מזכיר העד אדם נוסף בעל שם דומה, אשר מופיע הכתב האישום כעד תביעה 3,  שהיה פעיל בג'יהאד האסלאמי, אולם הוא מציין כי מדובר באדם בן 25 שלומד באוניברסיטת אלקודס, ולאורך העדות ניכר שהעד יודע היטב להבחין בין השניים.

עד תביעה 3 מאשר כי עד תביעה 2 היה פעיל בארגון באוניברסיטת בית לחם, ויש בדבריו חיזוק ראייתי לעדותו של עד תביעה 2. העורר עצמו מציין באמרתו כי אמנם שמו הוא חמיד צומאן, אך מכנים אותו גם חמיד חסאן, מפני שחושבים שהוא ממשפחת חסאן.

בנסיבות אלה, כאשר העד המפליל כינה את העורר בשם שמקובל היה לכנותו בשם זה, ואף זיהה אותו במסדר זיהוי תמונות, אין מנוס מהמסקנה כי צדק השופט הנכבד קמא, כאשר קבע כי יש ראיות לכאורה לאשמתו של העורר במיוחס לו בכתב האישום.

אשר לעילה, הלכה פסוקה היא מקדמת דנא כי גם פעילות סטודנטיאלית תמימה למראה, כאשר היא נעשית בחסות של ארגון טרור, יש בה מסוכנות, וכך נוסחו הדברים בע"מ 2476/06:

"... יחד עם זאת, ונכון אני להניח כי פעילותו היתה פעילות סטודנטיאלית כשרה כשלעצמה, הרי כבר נקבע כי ארגונים אלה קשורים קשר הדוק לארגוני האם, מסייעים בידם בעת הצורך, מפיצים את האידיאולוגיה הקוראת להמשך מעשי הטרור ומשמשים מאתר נוח וזמין לגיוס צעירים לפעילות צבאית (וראה: ע"מ 2244/05 התובע הצבאי נ' סונדוס).

על כן, כבר הובהר, כי המבקשים להילחם בטרור חייבים לנקוט יד קשה אף נגד אותם ארגונים סטודנטיאליים, התמימים למראה, ובמיוחד נגד אלה הממלאים תפקידים בארגונים אלה, תהא פעילותם אשר תהא".

והדברים אמורים ביתר שאת, כאשר עסקינן במשיב דנן, שהורשע בעבר בעבירות של חברות ומתן שירות להתאגדות בלתי חוקית, ואף תלוי ועומד נגדו עונש תנאי בר הפעלה בעבירות דומות. העובדה שהעורר נכשל בעבירות דומות כאשר עונש תנאי תלוי ועומד כנגדו, מלמדת על מסוכנותו של העורר, ולכן לא מצאתי כי טעה השופט הנכבד קמא בהחלטתו על מעצרו של העורר עד תום ההליכים.

נוכח האמור לעיל, התוצאה היא כי הערר נדחה, והחלטת השופט הנכבד קמא נותרת על כנה. 

ניתנה היום, 12 באוקטובר 2008, י"ג בתשרי התשס"ח, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

נשיא התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: