עומר נ' קרנית-קרן לפיצוי נפגעי תאונת דרכים

פסק - דין

בפניי תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף אשר נגרמו לתובע, לטענתו, עקב תאונת דרכים מסוג "פגע וברח" מיום 4.7.10 (להלן: "התאונה").

לטענת התובע הוא נפגע עת הלך בדרכו בכפר דיר חנא. רכב הגיע מאחור כשהוא נוסע מכיוון מערב (כביש 805 כביש ראשי דיר אל חנא) פגע בו וברח מהמקום (להלן:"התאונה")". הנתבעת, קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (להלן:"קרנית"), מכחישה את עצם התרחשות התאונה לרבות דרך התרחשותה. קרנית כופרת בחבותה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה -1975 (להלן:"חוק הפלת"ד").

התובע טוען לנזק גוף ממשי ולכן הוריתי על פיצול הדיון כך שתחילה תידון ותוכרע שאלת החבות על פי חוק הפלת"ד.

בתיק נשמעו ראיות הצדדים. מטעם התובע העידו שלושה עדים: הוא עצמו, ושני חבריו: שאדי חוסין (להלן:"שאדי"), ועלאא אבו אל חוף (להלן:"עלאא"). מטעם קרנית העיד החוקר עבדאללה מוסטפא, באמצעותו הוגשו תמלילי חקירות והקלטות של החקירות שביצע ע"ג דיסק. הוגשו סיכומים בכתב, והתיק הובא בפני לצורך הכרעה בשאלה זו.

שתיים הן השאלות העומדות להכרעה:

באילו נסיבות נפגע התובע? שאלה זו הינה שאלה שבעובדה אשר תוכרע על סמך הראיות שהובאו בפני ביהמ"ש.

האם נסיבות התאונה, היה ותוכחנה ע"י התובע, עונות על הגדרת "תאונת דרכים", לפי חוק הפלת"ד? שאלה זו הינה שאלה שבחוק.

בסעיף 4 לכתב התביעה טען התובע באופן תמציתי כי "ביום 4.7.10 בשעה 22:00 או בסמוך לכך, נפגע התובע קשות עת היה הולך רגל ונדרס ע"י רכב אשר נסע בכביש מכיוון מערב (כביש 805 כביש ראשי דיר חנא) פגע במרשי וברח". בסעיף 3 לתצהיר עדות ראשית של התובע הוא חזר על גרסתו הנ"ל ואוסיף כי בעת האירוע היה בדרכו חזרה מביתו של חברו עלאא (ס' 4); הפגיעה אירעה כשהרכב הפוגע פגע בתובע מאחור וברח, ובנסיבות שלא הייתה לתובע אפשרות לזהות את פרטי הרכב הפוגע ו/או הנהג; בנסיבות לפיהן אין באפשרות התובע לדעת אם היו עדים לתאונה; לאחר התאונה, הוזמן אמבולנס ע"י אנשים שהגיעו למקום, אשר הובילו לבי"ח פורייה לצורך קבלת טיפול ראשוני.

לתמיכה בגרסתו העיד התובע שניים מחבריו: עלאא ושאדי. כעולה מתצהיר עדותם הראשית הם לא נכחו במקום התאונה, ולפיכך ברי כי אינם יכולים להעיד אודות נסיבות התרחשות התאונה, שכן הם הגיעו למקום התאונה בסמוך לאחר התרחשותה (על פי גרסתם). כעולה מתצהירו של עלאא, "זמן קצר לאחר שעזב חברי הלאל את ביתי שמעתי קול של אזעקת אמבולנס, וראיתי אנשים מתקהלים בכביש הראשי (805). לאחר שהגעתי למקום נמסר לי ע"י אנשים שהיו שם שהלאל נדרס ע"י רכב".

כעולה מתצהיר עדותו הראשית של שאדי הוא הגיע למקום התאונה לאחר שאירעה. הוא הבהיר כי הלך בדרכו לכיוון ביתו בכביש ראשי דיר חנא, ואז ראה אנשים מתקהלים, ולאחר שהגיע למקום: "ראיתי את מר הלאל עומר בשולי הכביש עם פגיעות בכל חלקי גופו". עוד מוסיף שאדי כי הוא לקח את התובע לביתו, וניסה לתת לו עזרה, "עד שהגיע אמבולנס לביתי ופינה אותו".

לאחר שמיעת הראיות ובחינתן וכן לאחר עיון בסיכומי הצדדים נמצאו סתירות ותהיות בגרסת התובע לגבי הנסיבות שקדמו לפציעתו בתאונה, וכך גם לגבי גרסתו לגבי הנסיבות שאירעו לאחר התאונה, ובין השאר, בזיקה לגרסאות העדים מטעמו בביהמ"ש. זאת כאשר לכאורה, התשתית העובדתית לגבי הנסיבות שקדמו לתאונה היא פשוטה ונשענת על עדות התובע כעדות יחידה. אבהיר להלן בפירוט את הדברים.

בכל הקשור לשעת אירוע התאונה לא קיימת אחידות בגרסת התביעה, אם כי השוני לא מהווה סתירה היורדת לשורשו של עניין, ובכל מקרה ניתן להסביר אותה בחולשת הזיכרון האנושי. אבהיר להלן.

על פי סעיף 4 לכתב התביעה, התאונה אירעה "בשעה 22:00 או בסמוך לכך". גרסה זו מתיישבת עם האמור ב"טופס מידע על נתוני תיק כללי – תאונה" אשר הופק כחודש וחצי לאחר התאונה, ע"י משטרת ישראל; וכן עם טופס "הודעה על תאונת דרכים עם נפגעים/נזק בלבד" (מוצג נ/2). וכן עם טופס שירותי נט"ן ואמבולנסים, של חברת חיאן (1996) בע"מ (מוצג נ/4); ועם טופס "גיליון מיון/תעודת שחרור" (מוצג נ/5).

מאידך, סיפר התובע בחקירתו הנגדית כי שהה בערב התאונה בביתו של חברו עלאא משעה 19:00 עד 21:00 ובערך כ- 10 דקות לאחר שעזב את ביתו של עלאא קרתה התאונה, דהיינו בשעה 21:10 לערך (ראו: עמ' 2 לפרוטוקול שורות 25-32). בהמשך חקירתו הנגדית, נשאל התובע שוב לגבי מועד התאונה והשיב כי התאונה ארעה בשעה "20:30 – 21:00 מקסימום 21:30" (עמוד 4 לפרוטוקול שורה 5).

התובע נשאל לגבי השוני בין גרסתו בבית המשפט לבין עדותו במשטרה והוא השיב שאינו זוכר במדויק את שעת התאונה. לחוקר מטעם קרנית מסר התובע כי שעת התאונה הייתה "שמונה וחצי תשע" (עמ' 2 לתמלול חקירת התובע, מוצג נ/9 שורות 27-28).

אמנם גם גרסת שאדי לגבי שעת הגעת האמבולנס לפינוי התובע וגם גרסת עלאא לעניין שעת הגעתו למקום התאונה אינן יוצרות לוח זמנים אחיד.

הסקירה לעיל לעניין שעת אירוע התאונה איננה אחידה ומעלה סתירות, אבל לטעמי לא מדובר בסתירות מהותיות היורדות לשורשו של עניין, מה גם שניתן להסבירן על רקע חולשת הזיכרון האנושי לציין מועדים מדויקים אודות אירועים בעבר.

11. עניין נוסף קשור למיקום התאונה. התובע העיד כי התאונה ארעה כ- 500 מטר לאחר תחנת הדלק, היכן שיש את הצומת הראשונה שנכנסת לכפר (עמ' 3 לפרוטוקול שורות 23-28). לעומת זאת מסר התובע לחוקר מטעם קרנית כי התאונה הנטענת ארעה 150-200 מטר מתחנת הדלק וליד מטעי הזיתים (מוצג נ/9 עמ' 22 שורות 9-23).

גם עלאא אשר יצא לעבר מקום התאונה בעקבות אזעקת האמבולנס כאמור העיד בחקירתו הנגדית לעניין מיקום התאונה כי מיקום התאונה ביחס לתחנת הדלק הוא כ- 500 מטר אך לגרסתו התאונה לא אירעה ליד מטעי הזיתים אלא בצומת (עמוד 7 לפרוטוקול שורות 17- 21).