עומר נ' זמיר ואח'

פסק דין

1.בפני תביעתו של התובע כנגד אפיקים ארמור בע"מ (להלן – החברה) וכנגד גב' שרון זמיר לתשלום שכר עבודה לחודשים ספטמבר – אוקטובר 2010 וכן תשלום דמי נסיעות לחודשים הנזכרים.

רקע כללי

2.החברה היא חברה פרטית הרשומה כדין בישראל. הנתבעת 2 הינה בעלת המניות היחידה בחברה (עמ' 1 לפרוטוקול ש' 9).

3.החברה הפעילה בית קפה אשר נסגר לאחר שנקלע לקשיים כלכליים.

4.התובע הועסק בבית הקפה בחודשים אוגוסט וספטמבר 2010. עקב מצבה הכלכלי של החברה לא קיבל התובע את שכר עבודתו לחודשים הנזכרים.

5.הנתבעת 2 אינה מכחישה שהחברה חייבת לתובע את השכר הנתבע (ראו: עמ' 1 לפרוטוקול ש' 18), אך לטענתה לא היא שהעסיקה את התובע, אלא החברה. לטענת התובע יש להרים את מסך ההתאגדות בין החברה לבין הנתבעת 2 ולחייב את הנתבעת 2 בכל חובות החברה כלפיו.

6.השאלה העומדת בפני להכרעה, איפוא, היא אחת ויחידה: האם התקיימו התנאים להרמת מסך ההתאגדות בין החברה לבין הנתבעת 2 כך שהנתבעת 2 תחויב בחובות החברה לתובע.

הרמת המסך

המסגרת הנורמטיבית

7.כלל הוא, בבחינת מושכלות ראשונים בדיני החברות, כי יש לתת תוקף לקיומה המשפטי העצמאי הנפרד של חברה (ראו: דב"ע נג/3-205 מחמוד וגיה נ' גלידות הבירה, פד"ע כ"ז (1) 345, 350 (1994). הרעיון העומד בבסיס ההסדר המשפטי של הרמת מסך ההתאגדות בין החברה לבין בעלי מניותיה, כחריג לכלל בדבר אישיותה המשפטית הנפרדת של החברה, משמעו התעלמות של בית המשפט מן ההפרדה שבין הישות המשפטית של בעלי המניות לבין הישות המשפטית של החברה. הסדר זה מהווה ביטוי להכרת הדין באפשרות הניצול לרעה של עקרון האישיות המשפטית של החברה, באופן שיש מי שיסתתרו מאחרי מסך ההתאגדות במטרה להתחמק מהתחייבויות שנטלו על עצמם. לכן, "בצד התפתחותו של עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת התפתחה גם הדוקטרינה של הרמת המסך, המאפשרת לבית המשפט להתעלם ממסך ההתאגדות במקרים חריגים וכאשר נסיבות העניין מצדיקות זאת" (דר' א' חביב סגל, דיני חברות, הוצאת BALANCE 4 הפקות בע"מ, תל אביב 2007, בעמ' 285)

8.עקרון האישיות המשפטית הנפרדת, והנסיבות בהן יורם מסך ההתאגדות מעוגנים בהוראת חוק החברות התשנ"ט-1999 (להלן –חוק החברות). בסעיף 6(ג) לחוק החברות, בנוסחו הישן, נקבעו התנאים הבאים להרמתו של מסך ההתאגדות:

"1.השימוש באישיותה המשפטית הנפרדת של החברה נועד לסכל כוונתו של כל דין או להונות או לקפח אדם;

2.בנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן, בשם לב לכך שהיה יסוד סביר להניח כי ניהול עסקי החברה לא היה לטובת החברה וכן היה בו משום נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה."

9.בשנת 2005 תוקן חוק החברות (להלן – "חוק החברות החדש"). בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי הוא בא לשקף את המצב הקיים ולא ליצור מצב חדש (ראו: דברי ההסבר להצעת חוק החברות החדש: הצ"ח 2432 תשנ"ו, עמ'2). בסעיף 6 לחוק החברות החדש נקבעו ההוראות דלקמן –

(א) הרמה של מסך ההתאגדות היא כל אחד מאלה:

(1)יחוס זכויות וחובות של החברה לבעל מניה בה;

(2) ייחוס תכונות, זכויות וחובות של בעל מניה לחברה.

(ב) על אף הוראת סעיף 4, רשאי בית משפט להרים את מסך ההתאגדות אם התקיים לכך תנאי הקבוע בחיקוק או אם בנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן, או אם התקיימו התנאים הקבועים בסעיף קטן (ג).