עומסי נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.בתיק זה מתבררת תביעה התובע להכיר במחלת פרקים שבה לקה, כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה.

2.בישיבת 15/3/12 הודיעה ב"כ הנתבע על הסכמה למינוי מומחה רפואי, על פי העובדות כדלקמן:

"1.       התובע יליד 1952. עובד עצמאי. עוסק בעבודות אינסטלציה כבדה,

הרכבה וחפירות משנת 1981.

2.       התובע עובד 6 ימים בשבוע, כ- 10 שעות עבודה ביום, בממוצע.

3.       בעבודתו משתמש התובע בכלים רוטטים כגון: קונגו, דיסק, מקדחים, פטישונים, רתכות וכלי חציבה, עפ"י הצורך. עבודתו עם כלים רוטטים התבצעה כ- 4 – 6 שעות ביום בממוצע.

4.        התובע נחשף בעבודתו לאבק בניין, אבק אסבסט ואבק מתכות (סיליקה)".

3.בית הדין מינה כמומחה יועץ רפואי את דר' יעקב אבלין, מומחה ברפואה פנימית ובראומטולוגיה.

4.אלה השאלות שהופנו למומחה:

"א.מהי מחלתו של התובע?

ב.האם יש קשר סיבתי בין מחלת התובע לבין עבודתו כפי שתוארה בהחלטה דלעיל?

ג.אם התשובה לשאלה הקודמת היא חיובית – האם מחלתו של התובע היא תוצאה של תהליך תחלואתי, או שהיא תוצאה של ארועים זעירים (מיקרוטראומות)- פגיעות זעירות וחוזרות שניתן לאתרן בזמן או במקום?

ד.אם קבעת כי היו פגיעות זעירות – האם יש לראות במחלת התובע תוצאה של אותן פגיעות קטנות וחזקות, שבמצטבר גרמו להופעת המחלה ממנה סובל התובע?

במילים אחרות, ההיתה כל פגיעה כנ"ל בעלת אופי בלתי הפיך (irreversible) כך שבהצטרף אליה פגיעות דומות וחוזרות, נוצר המצב הקיים?

ה.אם התשובה לשאלה הקודמת חיובית – האם תנאי העבודה של התובע כפי שתוארו בהחלטה, השפיעו על התפתחות המחלה הרבה פחות מאשר נתוניו האישיים (גורמי סיכון) של התובע, אם היו כאלה?".

5.להלן חוות דעת המומחה מיום 8/4/13:

"א.הנה כי כן, בתשובה לאלת כב' בית המשפט, מחלתו של התובע היא דלקת מפרקים שגרוניתית – OID ARTHITIS.

ב.כפי שמפורט בחוות דעתו של פרופ' עמיטל, הספרות הרפואית הקיימת תומכת בקיומו של קשר סיבתי בין דלקת המפרקים השגרונית לבין שני מרכיבים שהיו קיימים בתעסוקתו ארוכת השנים של התובע. כך, הן חשיפה ממושכת למכשירים העובדים ברטט (ויברציה) והן חשיפה תעסוקתית (או אחרת) לאסבסט וסילקאטים נקשרו להיארעות מוגברת של דלקת מפרקים שגרונתית (1). כידוע, דלקת מפרקים שגרונתית הינה מחלה נפוצה עם שכיחות של כ- 1% בכלל האוכלוסיה ולמחלה זו יש בין היתר גורמים גנטיים התורמים להתפתחותה. בנוסף גורמי סיכון נוספים כמו עישון עלולים לתרום להתפתחותה של מחלה זו ותובע אכן מעשן. לאור כל זאת אני סבור שקיים קשר סיבתי חלקי בין עבודתו של התובע לבין התפתחותה של דלקת המפרקים השגרונית במקרה דנן.