עודת אללה נ' עלון - פסקדין

החלטה

לפני בקשה למתן צו לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001.

ברקע הבקשה סכסוך משפחתי בין המבקש לבין המשיבה ומשפחתה. המבקש היה נשוי לבתה של המשיבה למשך כחודש ימים ולדבריו נפרד ממנה עקב התערבות המשיבה בחייהם. בתה של המשיבה בהריון. על רקע מצב דברים זה קיים בין הצדדים סכסוך מתמשך, אשר גרר תלונות הדדיות למשטרה ואף הגשת בקשה קודמת למתן צו לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, בקשה אשר נמחקה בהסכמת הצדדים ולאחר שהתנצלו ולחצו יד.

הבקשה שבנדון הוגשה לאחר אירוע שלטענת המבקש ארע ביום 4.3.13, כאשר נסע ברכבו עם אשתו הראשונה ובתו בת ה-3. לטענת המבקש, בעת שעמד ברמזור, עקפה אותו המשיבה משמאל, על אף שהדבר מנוגד לחוקי התנועה, נעצרה לידו והחלה לקלל אותו ולאיים עליו. המבקש טען, כי אמר לה שהוא מתקשר למשטרה וחייג בטלפון מול עיניה ומאוחר יותר פנה למשטרה להגיש תלונה. לדבריו, המשיבה פנתה אף היא להגשת תלונה במשטרה באותו יום, תלונה שלטענתו היא שקרית והוגשה רק בתגובה לתלונתו שלו. לטענת המבקש, המדובר בהתנהגות חוזרת, כאשר כל אימת שהמשיבה רואה אותו היא מקללת אותו וכמו כן מאיימת עליו גם באיומים הנוגעים לאשתו הראשונה. בדיון לפני טען התובע כי יום לפני הדיון ארע אירוע נוסף, כאשר המשיבה ניסתה לדרוס את אשתו הראשונה. אשתו, שהינה בהריון עם תאומים, נפלה ופנתה לטיפול בבית חולים.

המשיבה הכחישה את הדברים וטענה כי המבקש הוא זה שמתנכל להם וכי ביום 4.3.13 עמדה עם רכבה ליד המכולת ובעת שבתה עמדה להכנס לרכב, סטה המבקש לכיוונה בכוונה על מנת להפחיד אותה. לדברי המשיבה: "הוא עשה לה ככה באוטו (מנופפת בידה) כדי שתפחד, עשיתי פרסה ותפסתי אותו ברמזור ואמרתי לו עכשיו אני הולכת למשטרה, מה אחתה עושה, הוא ברח ממנה למשטרה, ממהר איך הוא יודע שאני הולכת למשטרה... חיכיתי ברמזור והוא הקדים אותי למשטרה". המשיבה טענה, כי כלל אינה מכירה את אשתו הראשונה של המבקש ולא איימה עליה: "אני לא איימתי על האישה שלו אני לא יודעת מי זאת בכלל. ... אמרתי לו שאשתו תחזור לגדר כי היא שטחים והבת שלי ירושלים".

ב"כ המשיבה הסכים כי יינתן צו לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת ובלבד שיהיה הדדי. המבקש סרב לכך וטען כי אין לו כל עניין ביצירת קשר עם המשיבה, וכל שהוא מבקש שהיא תניח לו לנפשו, אך אין הוא מסכים למתן צו כלפיו כיוון שהוא חושש שהדבר ינוצל על ידה לרעה.

לאחר ששמעתי את הדברים ונוכח התרשמותי מן העדויות, מצאתי כי הונח בסיס מספיק למתן צו בהתאם לחוק, וזאת לתקופה מסויימת. בפני הושמעו שתי גרסאות שונות ביחס לאירוע שקדם להגשת הבקשה שבנדון, אך ניתן היה להתרשם מכנות דבריו של המבקש ומאמינותם וניכר היה כי הוא שואף לנתק כל מגע עם המשיבה, חושש מאיומיה ומהתנכלויותיה כלפיו וכלפי אשתו הראשונה. המשיבה אישרה כי השמיעה איומים כלפי אשתו הראשונה של המבקש ש"תרחיק אותה מאחורי הגדר", אך טענה כי הדברים נאמרו מאחר והיתה עצבנית וכתגובה לדבריו של המבקש אליה (עמ' 12 לפרוטוקול).

יש לזכור, כי מדובר בסכסוך על רקע מצב משפחתי רגיש ועדין, ונכון יהיה אם הצדדים יעשו מאמץ לפתור את הסכסוך ביניהם בדרכי שלום. על מנת לאפשר הרגעת הרוחות, מצאתי לנכון ליתן צו לתקופה מוגבלת בלבד, שלאחריה יש לקוות כי הצדדים ימצאו את הדרך לקיום יחסים תקינים, ללא פניה למשטרה ולערכאות.

נוכח כל האמור, ניתן צו האוסר על המשיבה לעשות כל אחד מאלה:

להטריד את המבקש, בכל דרך ובכל מקום;

לאיים על המבקש או על אשתו;

לבלוש אחר המבקש, לארוב לו, או לפגוע בפרטיותו בכל דרך אחרת.

ליצור קשר עם המבקש בע"פ, בכתב, או בכל אמצעי אחר.

כאמור לעיל, ועל מנת לאפשר לצדדים לפעול ליצירת תקשורת מחודשת ללא הטרדות ואיומים וכאשר ברקע עומד מצב משפחתי עדין וצפוי להיוולד תינוק למבקש ולבתה של המשיבה, מצאתי לנכון לתחום את משך הצו ל-3 חודשים בלבד, עד ליום 5.6.13.

ניתנה היום, כ"ח אדר תשע"ג, 10 מרץ 2013, בהיעדר הצדדים.

המזכירות תודיע לצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: