עודה נ' מדינת ישראל

פסק דין

בפני בקשה להארכת תקופת ההתיישנות וזאת עפ"י סעיף 5א(3) לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב-1952 (להלן: "חוק הנזיקים האזרחיים" או "החוק").

המבקש יליד שנת 1979, הינו תושב ג'נין ברשות הפלסטינאית.

בתובענה, שבמסגרתה הוגשה הבקשה, תובע המבקש תשלום פיצויים בגין פציעתו אשר אירעה, על פי הנטען, ביום 3.8.07 כתוצאה מפיצוץ אמל"ח בשדה הממוקם בקרבת מקום לעיר מגוריו ג'נין, הכל כמפורט בכתב התביעה ובבקשה.

אין חולק שעל האירוע חל סעיף 5א לחוק הנזיקים האזרחיים.

הבקשה ונימוקיה

המבקש אינו חולק על העובדה שהתביעה הוגשה באיחור ומשכך הוגשה בקשתו להארכת תקופת ההתיישנות בשנה נוספת.

המבקש טוען שהנסיבות לא היו בשליטתו והטיפול בעניינו התעכב ונמשך בלא שנעשתה כל התקדמות למיצוי זכויותיו ומבחינתו הוא פעל כפי שכל אדם סביר היה פועל ואף שקד על מנת למצות את זכויותיו.

המבקש הרחיב לעניין זה וטען שנציגי המשטרה הפלסטינאית פנו אליו וגבו ממנו הודעה על נסיבות קרות האירוע ומסרו לו שהם יטפלו בעניין מול הצד הישראלי אלא שבבקשה זו בה הנטל רובץ על המבקש יש לומר שלא הוגש שום אישור או מסמך מטעם המשטרה הפלסטינאית לתמוך בטענה זו ואף לא הוגש שום תצהיר של צד ג' חוץ מתצהירו של המבקש לתמיכה בעובדה זו.

רק כעבור חודשים רבים, פנו אליו למבקש לטענתו נציגים ממשטרת ישראל וגבו ממנו הודעה לאחר שהתלווה אליהם למקום האירוע.

יצוין כבר בשלב זה, שאישור המשטרה הינו מיום 10.11.08, דהיינו שנה ושלושה חודשים לאחר האירוע, האישור הוא טופס תלונה סטנדרטי לחלוטין ולא עולה ממנו דבר וחצי דבר ביחס לעדויות,סיורים במקום או כל יוזמה פעולה אחרת של המשטרה או המבקש.

המבקש עוד טוען שמאחר ולא קיבל תשובה כלשהי מהמשטרה פנה למשרד עו"ד מ. אמיר ושות' ומסר ייפוי כוח להגשת תביעת פיצויים בעניין. לטענתו, לאחר מס' פניות לב"כ דאז נמסר לו שהמשרד לא זוכה לשיתוף פעולה מהמשטרה האזרחית או הצבאית למרות שנעשו מס' פניות בע"פ ובכתב.

גם כאן לא הובא שום מסמך או תצהיר מטעם משרד מ. אמיר שיתמוך בטענה זו. כל שהוגש זה מכתב מיום 2.6.10 אשר נשלח מטעם עו"ד מנחם אמיר למר טאלב אחמד מחמוד עלי (שלא הוסבר מי הוא ביחס למבקש אך יש להניח שמדובר כנראה באיש קשר) אשר מציין שהחומר מוחזר לאור העובדה שכל הניסיונות לקיים פגישה בעניין של המבקש נכשלו, לא הוזכר בו שום דבר לעניין הטענה לאי שיתוף פעולה בין עוה"ד לגורמים הצבאיים או המשטרה. מכתב זה נשלח כ-10 חודשים לאחר שהתביעה כבר התיישנה.

המשיבה הגישה תגובה מפורטת ומנומקת המתייחסת הן לפן המשפטי ולעמדת הדין ביחס לסוג זה של בקשות והן לתביעה,לעילתה ולסיכוייה.

המשיבה מדגישה כי למרות נסיונות המבקש לערפל ולטשטש את נסיבות האיחור,אין בבקשתו שום ראיה אמיתית שתסביר את מחדלו וכי מה שיש היום היה גם השעתו ולכן בכל מקרה היתה לו אפשרות סבירה להגיש את תביעתו באמצעות עורך דין שייצג אותו טרם סיום תקופת ההתישנות.

דיון

סעיף 5א(3) לחוק הנזיקים האזרחיים מקצר את תקופת ההתיישנות של תביעות שעילתן בפעולות של כוחות הביטחון ב"איזור" ומעמידה על שנתיים, עם אופציה של הארכה לשנה נוספת לבגירים וזאת ברשות בית המשפט וזאת כאשר בית המשפט משתכנע שלא היתה למבקש-התובע אפשרות סבירה להגיש תביעתו במשך כל התקופה האמורה .

לשון הוראת סעיף 5א(3) לחוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב – 1952,קובעת לאמור:

"לא ידון בית המשפט בתובענה שהוגשה לאחר שחלפו שנתיים מיום המעשה נושא התובענה, ואולם, רשאי בית המשפט, אם שוכנע כי לא הייתה בידי התובע אפשרות סבירה להגיש את תביעתו בתוך התקופה האמורה, להאריך את התקופה בתקופה נוספת שלא תעלה על שנה אחת; היה התובע קטין ביום המעשה, תקופת ההארכה כאמור לא תעלה על שלוש שנים."

(ההדגשה אינה במקור)