עודה אלסאנע נ' מדינת ישראל

1. לפניי ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט נ' אבו טהה), במ"ת 63888-05-17, מיום 10.7.2017, בגדרה נעצר העורר עד לתום ההליכים במשפטו.

רקע והליכים קודמים

2. נגד העורר, ושני נאשמים נוספים (להלן ביחד: הנאשמים), הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של ניסיון לחבלה בכוונה מחמירה; חבלה במזיד לרכב; קשירת קשר לביצוע עוון; גניבה; היזק במזיד; והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

           מעובדות כתב האישום עולה, כי ביום 3.5.2017, סמוך לשעה 02:30 נגנב רכב שטח, מסוג קרייזלר "רוביקון" (להלן: הרוביקון), מביתו של תושב היישוב עומר. על פי הנטען בכתב האישום, במועד שאינו ידוע במדויק למשיבה, עובר ליום 10.5.2017, קשרו הנאשמים קשר עם אחרים (להלן ביחד: הקושרים) לגנוב מכשיר כספומט, במטרה ליטול את הכסף המזומן שבתוכו. עוד נטען בכתב האישום, כי ביום 10.5.2017, הגיעו חלק מהקושרים עם הרוביקון לרח' הרצל ביישוב גן יבנה, כשהם מצוידים בפטישים ורצועות חבל. הקושרים רתמו כספומט שהיה במקום לרוביקון, ועקרו אותו ממקומו, באמצעות נסיעה קדימה עם הרוביקון. לאחר מכן, העמיסו הקושרים את מכשיר הכספומט לתא המטען של הרוביקון, והחלו להימלט בנסיעה מהמקום. ניידת סיור משטרתית שהבחינה ברוביקון, אשר עורר את חשדה, החלה לנסוע בעקבות הקושרים, ובהמשך, נפל הכספומט מתא המטען של הרוביקון אל הכביש. הקושרים המשיכו בנסיעה, כאשר הניידת דולקת בעקבותיהם, עד שקשר העין עם הרוביקון אבד (להלן: אירוע גניבת הכספומט). לאחר האירוע המתואר, סמוך לשעה 05:30, נסעו ברוביקון חמישה מהקושרים, וביניהם שלושת הנאשמים, לכיוון דרום, באזור תחנת הרכבת להבים, שם נתקלו במחסום משטרתי. הקושרים התעלמו מהמחסום והמשיכו בנסיעה מהירה קדימה, במטרה להימלט מהמקום, וזאת חרף העובדה שגלגלי הרוביקון נוקבו, בעקבות העלייה על דוקרנים שהיו פרוסים במחסום. כ-100 מטרים במורד הכביש, עמד רכב משטרתי אזרחי (להלן: הרכב) וחסם חלק מהדרך, בכיוון נסיעת הרוביקון. בכוונה למנוע את מעצרם, המשיכו הקושרים בנסיעה מהירה אל עבר הרכב, והשוטרים נאלצו לנוס ולהתרחק ממנו, שעה שהקושרים התנגשו בו בעוצמה עם הרוביקון. לאחר זאת, המשיכו הקושרים להימלט מהשוטרים בנסיעה פראית, כאשר השוטרים דולקים אחריהם. בקרבת תחנת הרכבת להבים, האט הרוביקון את נסיעתו וחלק מנוסעיו, ובהם שני הנאשמים האחרים בכתב האישום, נמלטו בריצה לשטח פתוח בכיוון מערב. הרוביקון המשיך בנסיעה, כאשר השוטרים בעקבותיו, עד שנעצר בניסיון לעבור במעבר המצוי מתחת לכביש 40, ונתקע בשל גובהו. בשלב זה, כך נטען בכתב האישום, נטש העורר את הרוביקון והחל להימלט. בתום מרדף רגלי שערכו השוטרים אחר העורר, הוא נתפס, לא לפני שהוא נאבק בהם, עד שהשוטרים הצליחו לכבול אותו. בנוסף, סירב העורר להזדהות בפני השוטרים. כתוצאה ממעשי הקושרים, נגרם נזק לרכב בו התנגש הרוביקון.

3.   בדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי, הוסכם על קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר נגד כל הנאשמים, והדיון בעניינם נדחה לצורך קבלת תסקירים מטעם שירות המבחן, אשר במסגרתם תבחן האפשרות לשחרר את הנאשמים לחלופת מעצר.

           מתסקיר שירות המבחן אשר הוגש בעניינו של העורר עלה, כי הוא כבן 43 שנים, נשוי ואב ל-9 ילדים, אשר עובר למעצרו התגורר עם משפחתו בשבט "אבו סבית", ועבד בעבודות פיתוח כבישים מזדמנות. תחילה, ציין שירות המבחן כי לחובתו של העורר הרשעה קודמת בעבירת רכוש, אשר בוצעה בשנת 2007, וכי מתנהל נגדו תיק נוסף, בגין ביצוע עבירות פריצה וגניבה. נוכח התרשמותו של שירות המבחן מהעורר, ובשל קיומו של תיק פלילי נוסף המתנהל נגדו, העריך שירות המבחן, כי "קיימת רמת סיכון להישנות התנהגות עוברת חוק" מצדו של העורר, בעתיד. במסגרת התסקיר נבחנה חלופת מעצר, בדמות מעצר בית מלא בביתו של העורר, בפיקוח ארבעה קרובי משפחה שלו. שירות המבחן ציין, בהקשר זה, כי הגם שהמפקחים הביעו דאגה כלפי ילדיו של העורר, וראו חשיבות בכך שהעורר ישוב לביתו, על מנת שיוכל לטפל בילדיו, הרי שהם התקשו לבחון את התנהלותו השולית של העורר, ופרט למפקח אחד, נאמר בתסקיר כי המפקחים אינם יכולים לשמש דמויות סמכותיות עבור העורר. לפיכך, שירות המבחן לא בא בהמלצה לשחרורו של העורר ממעצר.

4. ביום 10.7.2017, הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. בפתח דבריו, ציין בית המשפט המחוזי, כי בכל הנוגע לעבירות שעניינן הימלטות מהמשטרה, הכלל הוא, כי יש להורות על מעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים נגדו, ולרוב, אין לתת אמון במי שמואשם בעבירות אלו. בהמשך, עמד בית המשפט המחוזי על מסוכנותם של העורר, ושל יתר הנאשמים, אשר נלמדת מחומרת המעשים המיוחסים להם בכתב האישום, ומיתר הנסיבות, ובכלל זאת: התכנון המוקדם לביצוע העבירות; התעוזה שהפגינו הנאשמים; והעובדה כי הם סיכנו את חיי השוטרים. חיזוק למסקנה בדבר מסוכנותם של הנאשמים, מצא בית המשפט המחוזי בעברם הפלילי, כאשר בעניינו של העורר ציין בית המשפט המחוזי, כי לחובתו הרשעה בעבירות של גניבת רכב, הסגת גבול פלילית, והפרעה לשוטר, אשר בגינן הוא ריצה 5 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות. כמו כן, הטעים בית המשפט המחוזי, כי לחובתו של העורר הרשעות "בשורה ארוכה של עבירות תעבורה, לרבות בגין עבירת נהיגה ללא רישיון", וכי מתנהל נגדו תיק נוסף בשל עבירות פריצה, גניבה, קשירת קשר לפשע, והפרעה לשוטר, המיוחסות לו. לאחר שבית המשפט המחוזי עיין בתסקיר שירות המבחן בעניינו של העורר, נקבע כי לא ניתן לאיין את המסוכנות הרבה הנשקפת מהעורר באמצעות חלופת מעצר, וכי אין בנמצא "טעמים מיוחדים" המצדיקים סטייה מהמלצתו השלילית של שירות המבחן.

הערר